סיפור תלמודי:
קרח מכאן ומכאן/ מתוך מסכת בבא קמא 


יָשְׁבוּ רַב אַמִּי וְרַב אַסִּי לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא.

זֶה אָמַר לוֹ: יֹאמַר מַר הֲלָכָה,

וְזֶה אָמַר לוֹ: יֹאמַר מַר אַגָּדָה.

פָּתַח לוֹמַר אַגָּדָה

וְלֹא הִנִּיחַ זֶה,

פָּתַח לוֹמַר הֲלָכָה

וְלֹא הִנִּיחַ זֶה.

אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל,

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה וְאַחַת זְקֵנָה;

יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת,

זְקֵנָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחֹרוֹת –

נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן.