סיפור תלמודי :
 ספינת החיות/ מתוך מדרש שמעוני פרשת שמות

אֲרִי וְחַיּוֹת וְשׁוּעָל שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בִּסְפִינָה,

וְהַחֲמוֹר גּוֹבֶה מֶכֶס מִן הַסְּפִינָה.

אָמַר לָהֶם הַחֲמוֹר: תְּנוּ לִי מֶכֶס.

אָמַר לוֹ שׁוּעָל לַחֲמוֹר: כַּמָּה עַזִּים פָּנֶיךָ!

אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת עִמָּנוּ וְאַתָּה שׁוֹאֵל מֶכֶס?

אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: מִן הַמֶּלֶךְ אֲנִי נוֹטֵל וְלִגְנָזָיו אֲנִי מַכְנִיס.

אָמַר הָאֲרִי: קָרְבוּ לִי הַסְּפִינָה – וְיָצָא וּטְרָפוֹ לַחֲמוֹר וּנְתָנוֹ לַשּׁוּעָל.

אָמַר לוֹ: סַדֵּר לִי אֵיבָרָיו שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה.

הָלַךְ הַשּׁוּעָל וְסִדְּרָם.

רָאָה לִבּוֹ, נְטָלוֹ וַאֲכָלוֹ.

כְּשֶׁבָּא הָאֲרִי מָצָא אֵבָרָיו נְתוּחִים,

אָמַר לוֹ: לִבּוֹ שֶׁל שׁוֹטֶה זֶה הֵיכָן הוּא?

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! לֹא הָיָה לוֹ לֵב,

שֶׁאִלּוּ הָיָה לוֹ לֵב לֹא הָיָה נוֹטֵל מֶכֶס מִן הַמֶּלֶךְ.