סיפור תלמודי:
עולא וילתא אשת רבי נחמן/ מתוך מסכת ברכות תלמוד בבלי

עֻלָּא הִזְדַּמֵּן לְבֵית רַב נַחֲמָן, אָכַל פַּת וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

נָתַן לוֹ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְרַב נַחֲמָן.

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יְשַׁגֵּר מַר כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְיַלְתָּא.

אָמַר לוֹ: כָּךְ אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין פְּרִי בִּטְנָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא מִפְּרִי בִּטְנוֹ שֶׁל אִישׁ,

שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ" (דברים ז, יג) – "פְּרִי בִּטְנָהּ" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "פְּרִי בִטְנְךָ".

בְּתוֹךְ כָּךְ שָׁמְעָה יַלְתָּא, עָמְדָה בְּכַעַס וְנִכְנְסָה לְבֵית הַיַּיִן וְשָׁבְרָה אַרְבַּע מֵאוֹת חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן.

אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן: יְשַׁגֵּר לָהּ מַר כּוֹס אַחֵר.

שָׁלַח לָהּ: כָּל אוֹתוֹ יַיִן כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה הוּא.

שָׁלְחָה לוֹ: דִּבּוּרֵיהֶם שֶׁל הָרוֹכְלִים הֵם כְּמוֹ כִּנִּים מִסְּמַרְטוּטִים.