צילום: מארי רוזנבלום 
אירוע לכבוד אילן שיינפלד בבית ביאליק/ מארי רוזנבלום

 

ביום חמישי, 11 למאי 2017, התקיים בבית ביאליק אירוע מיוחד לכבוד המשורר, הסופר והעורך אילן שיינפלד  עם צאת ארבעה ספרים חדשים שלו :
אשת הפיראט היהודי

ספר התמורה, שירי הטארוט, על מהותו של הג'סטין
 ביום חמישי, 11 למאי 2017, התקיים בבית ביאליק אירוע מיוחד לכבוד המשורר, הסופר והעורך אילן שיינפלד

כמה אמיתי ומכובד היה האירוע. לא הכרתי מקרוב את האיש ושירתו. לא ידעתי על מצוקותיו וגיליתי אדם רגיש, פתוח, שופע, אמיץ, מאמין רוחני ופיזי כאחד.

ראשית, אילן הנחה את הערב בניגוד למשוררים אחרים שמישהו/היא עושה זאת ומכאן המהות. שיינפלד סיפר על חייו, אהבותיו, אכזבותיו, הגוף , המוות, וספרו הכמעט מוכן, שאזלו הניירות להדפיסו "אשת הפיראט היהודי". מדובר על מאליקה, אשה שסברה כי אינה פוריה ועליה לקבל עצות בכדי להביא ילד לעולם שמא בעלה יזרקה. אישה פיראט, למעשה, היא הצד הנשי של שיינפלד והיא שיינפלד עצמו.

אז מה אנחנו יודעים על שיינפלד?
בן 57 , משורר, סופר, מראשוני היוצרים ההומוסקסואלים שיצא מהארון והצהיר על זהותו ובכך פתח דלתות לרבים אחרים. כיום גר בקיבוץ בגליל, אבא לתאומים באמצעות פונדקאות- מיכאל ודניאל. פרסם תשעה ספרי שירה וארבעה ספרי סיפורת. פרסם חמישה ספרי ילדים. ספרו " מעשה בטבעת" הווה שינוי אדיר לחייו ולכתיבתו.

בפתיחת הערב דיבר שיינפלד על חייו. קרא פרק מתוך ספרו החדש. 
 "חותם אחרותו של אדם נטבע בו בלידתו או שמא עוד לפניה, בהיותו ברחם אמו, מתרקם מנוזלי גופה ומכמיהותיה, מפחדיה ומתקוותה. אם בר מזל הוא, אין אחרותו נודעת לו כלל. הוא נהיה בעל בעמיו, מבלי שידע ששונה הוא מכל אחיו, כי ידם של שרף או של שֵׁדה פגעה בו ברחם אמו או עם הגיחו ממנה, וטבעה בו את בדילותו. אבל אם מזלו פחת, או אם קשרו עליו מן השמים, חלילה, מתחולל בסמוך ללידתו איזה דבר, הנדמה שאין לו נגיעה לרך הנולד, אבל מי שהוא בעל ראייה יכול לדעת כי הילד הזה לא יילוד רגיל הוא, יש בו איזה יסוד עודף או נחסר, שחותמו כבר ניכר בו, והוא ישבש את חייו."
ועוד הוסיף "  עבורי זה יסוד הנחמה. הידיעה שהכל החומרים שאני כותב על עצמי הם כל השמחות והיגונות שהחיים עשויים מהם.
 את הסוד הזה - התמרת הכאב ביופי לימדה אותי חברתי הטובה, עדנה שבתאי. ב"טברנה" של אלברטו היווני שאלה אותי האם אני יודע איך נוצרת פנינה. לא, השבתי לה. פנינה נוצרת מתוך פצע של צדף. זכור תמיד, היופי נולד מכאב."

בגיל 45 איבד את אמו, נפרד מבן-זוגו ייבדל לחיים ארוכים, בית הקפה שלו קרס, נקלע לחובות כבדים, עבר צנתור. הדרמה הזו כמעט והכריעה אותו ואז אמר לעצמו "אני יכול למות-או להתחדש" ובחר באופציה השניה.

חה"כ אמיר אוחנה עלה לבמה וברכו והודה לו כמה שירתו הקלה על כל כך הרבה גברים הומוסקסואלים.

15 שנים לא הוציא ספרי שירה, לבקשת הוריו, שלא יכלו לשאת את שירתו .
בחור ישיבה
הַאִם קַמְתָּ כְּבָר, מֵרִים אֶת"
יָפְיְךָ הַמְּנֻמְנָם מִן הַכַּר, 
וּתְפִלִּין כְּרוּכִים בְּיָדֶיךָ,
שֶׁאֲפִלּוּ שֵׂעָר לֹא צִמְּחוּ,
אוֹ עוֹדְךָ שָׁרוּי בַּמְּתִיקוּת
שֶׁל אֶמֶשׁ, כְּשֶׁגַּבְרוּתְךָ
הָיְתָה בְּפִי, בֵּין צִיצִיּוֹת,
וְכָל לְבוּשְׁךָ הָיָה הַטַּלִּית
קָטָן שֶׁלְּךָ, אֵימָתְךָ
וְהַכִּפָּה שֶׁנָּשְׁרָה לְךָ מִן הָרֹאשׁ.
הוֹי, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, שֶׁאֶת
מִגְדְּנוֹת גּוּפְךָ לִקַּקְתִּי,
דַּי לִי בְּחִלּוּל הַקֹּדֶשׁ בְּמִלִּים
 כְּדֵי לִרְווֹת מִמִּילָתְךָ."

.
 "ככל שחלפו השנים, הלכו חיי והתמררו. אהבתי כל בן זוג ללילה, או במערכת יחסים. אבל בו-בזמן חרדתי שאם אמשיך ביחסיי עמו "איחתם" בתוך הזהות ההומואית, ולעולם לא יהיו לי ילדים. הידיעה הזאת, "תג המחיר" שהיה צמוד לזהות ההומוסקסואלית, הרסה את חיי, את אהבתי ואת אושרי. היא מופיעה הרבה בכתיבתי, בשורות קשות כמו:"
 : 
הוי גבר, יש לך גרזן במקום זין"
וכשאתה שוכב איתי אתה כורת אותי מארץ
עם שמי ועם זכרי ועם בניי שלא אוליד
אך גע בי, גע בי, הזדקר.
פעם אחת ניטול את העונג הזה עלינו
עם העצבות של הוויתור על זכר לא עלינו
ופעם אחת הוי פעם אחת נודה
שכל הזמן אשר השחתנו בנתיבי הגן
 הצלנו בו עצמנו מפני האהבה.".

עתה, בעידודם חבריו-רפי וייכרט, גלעד מאירי ויחזקאל נפשי מוציא כמה ספרי שירה שנצברו כל השנים.

שיינפלד אומר :" אני רואה עצמי סופר יהודי (לא ישראלי). הצד הגופני בשירתי כרוך לבלי הפרד בצד הרוחני-דתי בה. גבריות שיש בה הנחת תפילין ותפילה יומית. כתוצאה מכך, ההתגבשות האיטית, הלא מובנת מאליה, של זהותי כהומוסקסואל, הייתה בעבורי כרוכה בקרע בין מגדרי לבין יהדותי. זה הצד המחבר, והמפריד, בין הפן הפיזי בשירתי לבין הפן הרוחני בה."

אתה לעולם תשב

הלא אתה לעולם תשב
ואנו הולכים וכלים,
מכחשים פני מוות
ןמסובבים אותך בנכלים,
מבקשים לפרות ולהשגיא 
ובעצם הולכים ובלים......
עושים ככל יכולתנו
אבל נדמים כסכלים....
כי אתה לעולם תשב
 ואנו הולכים וכלים".

רפי וייכרט וגלעד מאירי חילקו בינהם את שיריו. וייכרט שוחח על שירת הגוף ואילו גלעד מאירי שוחח על הנפש.

חבריו השחקנים, דליה שימקו, בהט קלצ'י, אלחי לויט ופיני טבגר קראו סצנה מהרומן.
 מיכאל גוטליב, גיא ויינגרטן, בני כהן, נתן סלור שרו משיריו שהולחנו.

ואז ללפתן, נועה מנהיים שערכה את "אשת הפיראט היהודי" עלתה לבמה בלי ניירות. ישבתי לידה, כל הערב היא שמרה עליו החזיקה ברגלו כשיבב, עקבה אחריו בניירותיה ושמרה שהכל יתנהל כסדרו. היא סיפרה על כל השלבים בעריכת הספר, הלבטים, הכעס, המחיקות, האהבות וכל הפנינים ללידת הספר. כמה אהבה הייתה שם. דומה שהוא מצא בה אמא , חבר, איש סוד (למרות גילה הצעיר). איזו עבודה יפה עשית נועה. שפו.

לסיום, שרו בני כהן וגיא ויינגרטן את השיר האהוב במיוחד על שיינפלד "התגלות".