מלחמת 90 הדקות, בימוי: אייל חלפון 85 דקות / רונה נבון

'מלחמת 90 הדקות 'סרט המבוסס על ספרו של איתי מאירסון. תסריט המפליג בדמיון מתקתק וספורטיבי זה שיביא, אם לא את השלום, אז לכל הפחות פתרון.

 

נוכח מציאות בה ממשלות לא מצליחות להשיג מזור לסכסוך הישראלי פלסטיני, הספורט לוקח פיקוד על יחסי שני העמים. הרעיון: משחק כדורגל בין נבחרת ישראל לנבחרת פלסטין הוא שיכריע את הדין: אם תשאר פה מדינת ישראל או תקום פה מדינת פלסטין.

 

נורמן עיסא (מנהל נבחרת פלסטין) לצד משה איבגי (מנהל איגוד הכדורגל הישראלי) מתקשים למצוא בדרך אל המשחק, את החוקים, האלה שייטיבו עם שני הצדדים.

הרצון למצוא פתרון קל, במקום מלחמות ורובים, שרירים של רגליים וכדור שלא לוקח חיים, נתקל במציאות בה אין פתרון קל כי בני אדם , איך לומר את זה בעדינות, הם קצת קשים. 

מעולם לא נהניתי לצפות בסכסוך שלנו כ"כ, כפי שהסרט מצליח להפיק ממנו הנאה וקלילות.

 

הסרט מאפשר לצופה להשקיף על עצמו בתוך היריבות. לראות את היריב, ואז את עצמו. ואז להתבלבל בעד מי הוא בתוך המשחק. הכל נראה אותו דבר. אם לא היו חולצות שיבדילו בצבע, לא בטוח שהיית יודע מי מהן צודקת יותר במגרש.

 

גיחכתי עלינו ועליהם, על ה-עלינו ועל ה- עליהם. הסרט לא מפרש לך מי ניצח בסוף. הצופה אמור להבין מתגובות האוהדים. ואני עד היום לא הבנתי. אולי כי פשוט כמו בקלישאות...במלחמות אין.

 

משחק נפלא ומעורר הזדהות של משה איבגי, מצליח להזכיר את הפוליטיקאי בחולשותיו, נורמן עיסא גם כן, ותפקיד משני אך קוטף את תשומת הלב: פרשן הכדורגל בגילומו של הקומיקאי והסטנדאפיסט אורי הלוי שהפליא להצחיק ולהזכיר את מודי בראון עד שחיכיתי לכתוביות לוודא שזה אכן לא הוא.

 

לסיכום: מי שרוצה להנות מהסכסוך אחרי כל הסבל שהסב לנו, גשו לראות. 

 

 

 

logo בניית אתרים