מאמר:

לפשט ולעדן/ד"ר ברכה קליין תאיר

כל הזמן מבקשים ממני, ולעיתים דורשים ממני בתוקף (במיוחד אנשי השיווק), לפשט ולעדן את הרעיונות/השפה שלי על מנת שאוכל להגיע לכמה שיותר תודעות אנושיות, כדי שיותר לקוחות פרטיים וארגוניים יגיעו אלי. אבל, אני בשלי (בשלי = בשלה, ראויה, בוגרת).

אני מאמינה מאוד גדולה בפוטנציאל האנושי. יש בנו יותר ידע, יותר יכולות, יותר יצירתיות, יותר עוצמה ממה שאנחנו יודעים או מאמינים. את הארכיב האדיר הזה  אנחנו פשוט מצמצמים, בגלל שבחרנו להתבונן בו מתוך חור מנעול קטן (רואים רק 5-10%). גודלו של חור המנעול של המוח, של התודעה, של ההתבוננות, הוא תלות התוכנית לאבולוציה שלנו. אם במשך אלפי שנים 5-10% היו שיא המימוש (השגנו תדר תודעה 56), דבר שכמובן איפשר למספר קטן של מבריקים לבלוט, הרי שהיום, עם כניסתה של התוכנית החדשה לאבולוציה, אנחנו מוזמנים להגדיל את חור המנעול ל- 20-25% (להשיג תדר תודעה 76), כי כולנו יכולים וצריכים להיות מבריקים. ההבדל בין 5-10 ל 20-25 הוא ההבדל בין יצור אנוש הולך על ארבע, לבין יצור אנוש הדומה לבורא!!!

כלומר, אנחנו נדרשים היום לצמצם את הפרש הפוטנציאל הגדול הזה ולהשיג יותר, כי המציאות משתנה, עוצמות הקיום משתנות, האדם משתנה, אם נרצה או לא. זו התוכנית החדשה לאבולוציה. גם הפלנטה משתנה. אנחנו רואים את השינוי הזה בטבע; שינוי מזג האוויר, תופעות טבע קשות, עלייתן של יבשות חדשות (אפריקה ואוסטרליה, הן מחברות את הסופי והתחלי) ועוד. וכאן אליה וקוץ בה, על מנת לצמצם את הפרש הפוטנציאל המאתגר בין 5-10 ל- 20-25, בין זהות למהות, אנחנו זקוקים לכוח מושך חדש שגם הוא נמצא בהפרש פוטנציאל עם המוכר והידוע לנו. בלי הפרש פוטנציאל משמעותי, לא נצליח לייצר תנועה שתוביל אותנו למימוש מהותנו כיצורי אנוש אמתיים הדומים לבורא.  

בתודעה האנושית המצועפת, הפרש פוטנציאל מוציא אותנו מאזור הנוחות המוכר, מביא לקיום שלנו אי וודאות גדולה (בגלל התלות הכבדה במציאות חושית – מה רואים זה מה קיים), ואי הוודאות מביאה ריאקציה רגשית כמו פחד (הפחד להצליח, הפחד להיכשל, הפחד להמציא), ספק אם החדש נכון או יצליח, חוסר אמונה/אמון (בעיקר בעצמנו). פחדים, התניות, תשוקות, מקהים את העוצמות האמתיות שלנו, את הפוטנציאל הרוחני, האדוניתי והטכנולוגי שלנו. הם הגיהינום שלנו.

אם רק נדע להזיז הצידה פחד...אם רק נדע להזיז הצידה ספק...אם רק נדע להזיז הצידה חוסר ערך עצמי, כולנו נוכל להיות יצורי אנוש אמיתיים שדומים לבורא.

כדי לצאת מהלפיתה הרגשית המקבעת, אין צורך לטפל בפחד, בספק, בחוסר האמונה. אלא יש צורך למשוך פנימה עוצמה חדשה: הפרש פוטנציאל של ידע ושל אנרגיות למוכר המודע, כי רק "דלק"  חדש יכול לפתוח את הארכיב הפנימי שלנו ולחשוף אמת אחרת, פוטנציאל חדש לגבינו שאיננו מכירים, ידע עוצמתי יותר, יכולת מפתיעה, סוד בריאה. רק פתיחת הארכיב הפנימי יאפשר לנו  לחוות עוצמה קיומית חדשה, השראה חדשה, הסתכלות חדשה, חשיבה חדשה.  דומה הדבר לספורטאי שעל מנת להצליח להגיע לקומה ה-100 של ההישגיות שלו, עליו למשוך את עוצמת הקומה ה-100 כאשר הוא עדיין בקומה 50 למשל. כלומר, רק הכנסת "דלק" חדש ייפתח את המנעולים שבתוכנו ויחשוף את החדש העוצמתי יותר (על פי העיקרון הקוסמי: דומה מושך דומה) ובכך, יצמצם את הפער בין 5-10 ל- 20-25.

לשם כך אין היום צורך להתבודד, לעשות מדיטציות, להתפלל, להיכנס לאשרם. אלה מרגיעים את התודעה, אבל לא מייצרים הפרשי פוטנציאל של אמת, ידע, אנרגיות, עוצמות שיכולים למשוך אותנו אל ממדי מציאות חדשים.

זה תפקידי כמנחה, כיועצת, כמאמנת; ליצור ולהציג הפרשי פוטנציאל שמניעים תנועה חדשה שמרחיבה התנסויות, פורמת את הפקעת וחושפת פוטנציאל עשיר יותר. שמאפשרת לפתח את היכולת לקפוץ למים סוערים, לצלול למעמקים חדשים, לגלוש מעל גבי גלים אדירים, ולטפס אל קומות חדשות של עוצמות בעזרת מוח ותודעה אוניברסליים.  אם אמשיך להשתמש בשפה מוכרת שנעימה ולא מאיימת על השומע, אם אמשיך לעבוד בתהליכי צמר גפן עוטפים ומגנים, אם אמשיך להשתמש בכלים שהם נוחים למשתמש, אחטא לחובת המשימה שלי, כי אשאיר את האדם או את הארגון במדיום מוכר. אעזור לו להתקבע בתנועה אופקית שאולי תכניס אותו לדירה חדשה, אבל היא תהיה באותה קומה. אני מחויבת לחרוש את השדות שאנחנו ולזרוע זרעים חדשים על מנת לקבל תוצרת שונה.

כולנו יכולים להצליח בתנועה אל עבר הקומה ה-100 שלנו ולצמצם הפרשי פוטנציאל בין הזהות שלנו לבין המהות. האם אנחנו רוצים? האם אנחנו מספיק סקרנים? או האם אנחנו מחכים למכה שתזיז אותנו? אם נעשה את הצעד ונסכים לפלרטט עם הפרשי פוטנציאל, עם אי וודאות, בעזרתם של 5 מפתחות אסטרטגיים שפיתחתי, נהיה בהרמוניה עם המגמות של עולם משתנה. אם לא, ניצור הפרשי פוטנציאל גדולים יותר וכואבים יותר ונזמין לחיינו כוח טרגי יותר כדי לזוז.