המופע התיאטרלי מישהו בבית בבית ביאליק/ רונה נבון
אנסמבל תאטרון קליפה בחר לציין את 100 השנה למותו של ביאליק בסיור מומחז בין חללי ביתו של ביאליק .
הסיור המומחז מובל על ידי שחקן המגלם את כלבו האהוב של ביאליק, כשהוא משחיל ציטוטים חביבים משיריו בהקשרים אחרים לחלוטין. כגון במעמד קבלת הקהל ברך אותנו: שלום רב שובך. בהמשך כשהתדפק על דלת ביתו של ביאליק קרא מבחוץ: "הכניסיני...! הכניסיני....!" מה שהוסיף נופך קומי לאווירת האימה והמסתורין שתלווה את הצופה/ משוטט בין קירות הבית.
בין יתר הדמויות נפגוש בסוכן הבית הקפדן של המשורר הלאומי, האלטר אגו של ביאליק בדמות משורר צעיר, ספק ניק קייב ספק אביב גפן, לבוש חליפת זהב, במאהבת של ביאליק ובביאליק עצמו.
כולם ככולם כמצופה מרוחות רפאים מאופרים בלבן, מרכיבים עדשות מגע כחולות מחרידות כשל עיניו היפות של ביאליק עצמו, לבושים אופנה גותית, כשפניהם משובצים אבני יהלום אינספור.
מוזיקת רפאים מלווה את המבקר לכל אורך הסיור, הדים וקולות נשנים וחוזרים באמצעות אפקטים קוליים מרשימים המותירים בצופה רושם עז מיטיב או מטלטל או גם וגם.
המיצג או אם תרצו החזיון התיאטרלי אור קולי זה מיטיב להעביר חוויה פיוטית בה מולחנים כמה משיריו של המשורר התואמים לסיפור של כל אחד מחדרי הבית בליווי א -קפלה של השחקנים-זמרים מחוננים בעלי קול מן השמיים.
הסיפור: אין סיפור. וזוהי נקודת התורפה של המופע, שעל אף האסתטיקה והויזואליה המושקעת להפליא שמציבה רף חדש לתאטרון הפרינג' בארץ, אין בה לפצות על רגעי השעמום בהעדר הדרמה ביצירה המוצגת.
יחד עם זאת, יותר ממגיע שאפו ענק לעידית הרמן ואריאל ברונז על הישגים חווייתים שמסופקני אם התאטראות הרפרטואריים אי פעם יצליחו להשיג בלב הצופה. ובעיקר ראויה לציון ההשקעה המרהיבה במיוחד לאור התקציבים הדלים להם זוכה תאטרון השוליים כשמו כן הוא.
הפרויקט הוא יצירה של קבוצת קליפה בשיתוף עם אנשי מתחם ביאליק, השונה בתכליתה מפרויקטים קודמים שנולדו תחת מטריה זו כמו "מתקן 27" (של קבוצת קליפה) ו"תרבות בפריפריה" (של אריאל ברונז) בבית העיר.
בימוי וקונספט: עידית הרמן ואריאל ברונז
עיבודים ולחנים: יוני טל ובצלאל בורוכוב
שחקנים: בצלאל בורוכוב, יוני טל, אנאל בלומנטל, מיכל אסתר קציר, עדי פז, רותם כץ, צבי פטרקובסקי.
