צילום : אייל הירש 
מרתון רישום עירום במכללת תלתן בחיפה/ נפתלי בלבן-אוברהנד.

מכללת תילתן מוכרת לי מזה זמן רב. ביקרתי שם לראשונה לפני למעלה מ-10 שנים במסגרת חברותי במועדון רוטרי חיפה, ואז נערכה בפנינו פרזנטציה מרשימה אודות המכללה, תכנית הלימודים והמבנה המרשים שבו היא שוכנת בעיר התחתית בחיפה.

מתחם זה הוקם בשנות השלושים של המאה ה-20 ע"י ידידינו/אויבינו אנשי המנדט הבריטי נציגי בריטניה הגדולה, שקבלו את ארץ ישראל מידי העות'מאנים שברחו ממנה לאחר ששלטו באזורנו 400 שנה.

הפתיח הארוך הזה בא לתאר את העיר התחתית בחיפה שנוצרה כתוצאה מייבוש הים במהלך הקמתו של נמל חיפה, שהיה בשעתו הנמל המודרני ביותר בחלק זה של המזרח התיכון וכונה על-ידי הבריטים "המזרח הקרוב" (שלהם). במשך 40 שנה זה היה הנמל הגדול והחשוב בארץ, שדרכו הגיעו מיליוני עולים חדשים לישראל כבר לאחר קום המדינה. כעשרה רחובות מודרניים בהשוואה לבנייה שהייתה נהוגה לפני כ-100 שנים בארץ. בעיר התחתית יש מיקס של סגנון בריטי המזכיר את רחובות לונדון הישנים, סגנון הבאוהאוס שמוצאו מגרמניה, וכן בתי אבן רבים הבנויים בסגנון הערבי הקלאסי.

נוף אורבאני זה, המתערבב במראה המפרץ היפהפה של חיפה ותרניי האוניות הרבות בנמל, אשר מולו ניצב בכל הודו הר הכרמל וממנו מציצים מקדשי הבהאיים במלוא תפארתם המוזהבת, יכול לתת השראה לאמנים לצייר, לפסל, לצלם ולהביע עצמם בדרכים המסורתיות.

והנה – לאזור מיוחד זה, שהיו בו חנויות רבות, מחסני סחורה ובתי מרזח לימאים הרבים שפקדו אותו, ובינתיים כמעט והתרוקן מתושביו הוותיקים – פולשים אט אט סטודנטים. נוסדות בו מכללות ושפע של בתי אוכל בעלי אוריינטציה אמנותית. מתקיימות בו כמעט כל שבוע השקות של משוררים וסופרים, וכן תערוכות והופעות של להקות מוזיקאליות מלהיבות.

טבעי היה להקים במקום זה מכללת אמנות מודרנית, המכשירה את הלומדים בה בטכניקות המודרניות של צילום, ציור ועריכה ממוחשבת מהמתקדמות בעולם.

בערב גשום במיוחד הגעתי לתערוכה במכללת תילתן לביקור נימוסין. הצגתי את תעודת העיתונאי ואף שהייתי אמור להיות רשום ברשימת האורחים, המארגנים לא מצאו את שמי ברשימותיהם...

מנהל המקום, ארז ישכרוב, אדם חביב מאוד, ערך עבורי סיור היכרות. המקום מלהיב, חדיש ומעוצב להפליא. יש בו קפטריה מזמינה וחדרי לימוד משופעים במחשבי אפל המצוינים. המקום המה מאורחים שבאו לערב מיוחד של ציור וצילום חופשי אמנותי אל מול דוגמני עירום שחשפו בפני הקהל את חמודותיהם.

כחובב אמנות ממוצע מוכרים לי ציורי עירום של נשים וגברים שצוירו לפני מאות שנים באיכות מדהימה וטכניקות עתיקות ומצוינות. הרי מייד עלתה במוחי מחשבה – האם זאת הייתה האווירה בימי הביניים בזמן שהאמן צייר אישה מעורטלת? הרי אז לא הייתה תאורה מלאכותית והשתמשו באור נרות או באור השמש...

האווירה של ציור לאור ניאונים וזרקורים מבהיקים ומסנוורים עושה רושם אחר על המבקר המזדמן...

באולם גדול וקודר שכב בחור עירום כביום הוולדו ודגמן את מה שהטבע חנן אותו באדיבותו... מדי כמה דקות הוא הסתובב מצד לצד בחושפו פן נוסף של גופו העשיר בשיער חום ומקורזל. גם זקן עשיר ושיער פרוע היה לדוגמן הזה. סביבו עמדו כ-20 צלמים חובבים שהתחרו ביניהם למי יש מצלמה גדולה יותר – משמע, עדשה ארוכה יותר...

הבחנתי שהמנצחת היא צלמת שעדשת הזום שלה כגודל מרגמה מתקופת סטאלין.

כולם צפו בבחור הקפוא וכל תזוזה שלו הייתה מלווה בעשרות קליקים של הצלמים במקום. הרגשתי רגשי נחיתות אל מול הצלמים "המקצועיים" שהמצלמה שלהם שווה יותר מהמכונית שבה הגעתי.

שלפתי את הטלפון החכם וצילמתי את הדוגמן השתקן, כשלפתע שמעתי מישהו קורא לי. זה היה הדוגמן שרצה להגיד ש"הוא חושב שאסור לצלם בטלפון חכם". אני עניתי לו שדווקא מותר בתנאי שגם הצלם הוא חכם...

הבחנתי במכר שלי שהסתובב עם מצלמה ענתיקה משוללת סוללה ופילם. שאלתי מה הוא עושה כאן עם גרוטאה כזאת. הוא ענה לי: "איני יודע היכן אפשר להשיג בימינו סרט צילום, סתם באתי לשטוף את העיניים."

הבנתי מה הוא מחפש. הובלתי אותו לאולם הציור, שם ישבו עשרות "ציירים" ורשמו סקיצות של שלוש דוגמניות יפהפיות בלבוש חוה אמנו (לפני שנגסה בתפוח). ידידי זה התחיל להתלהב ושאל: "מותר להסתכל?", עניתי: "כן, מותר ואף רצוי"...

הוא הוסיף שמדי שנה מתקיים האירוע הזה והוא לא ידע שבחיפה קורים דברים מעין אלה...

עכשיו הוא כבר יודע שבנוסף לטכניון המתמטי והאוניברסיטה שראשה בשמיים, יש גם מכללה משגשגת לאומנות מודרנית.

כתב ולא צילם... נפתלי בלבן-אוברהנד.