אנשים שהם לא אני, בימוי: הדס בן ארויה, 80 דקות/ רונה נבון
אנשים שהם לא אני סרט הביכורים של הדס בן ארויה מצליח לצטט את המחלות הכרוניות של מערכות היחסים בתל אביב עד כי קשה להאמין שאינו סרט תיעודי כי אם סרט עלילתי פרי דמיון היוצרת.
הסרט מתאר גיבורה תל אביבית טיפוסית על כל מיני מגרעותיה ומאשש אותן דרך התנהלותה הבעייתית בקשרים רומנטיים.
היא אינה יוצרת אינטימיות במערכות היחסים שלה מסתפקת במגע מהיר כזה שאינו נמהל ברגש. משתדלת להיות זרה לכל גבריה בייחוד ברגעים הנושקים לקרבה ,שלא לדבר על רגש.
היא מנוכרת לאהבה, לקשר אישי ובעיקר לעצמה. היא מוצאת את גופה מוטל בין גברים רבים ואין אפילו אחד מהם שהייתה רוצה.
הסרט עוסק בצורה מחרידה בסימפטומים המכאיבים של הניכור של השפע של החופש המוגזם להיות הכל ולא כלום בד בבד. ואולי בגלל.
אילו היה עומד בתו תקן של משרד החינוך הייתי ממליצה להכניסו לסל התרבות.
