צילום: שלומית כרמלי 
עכשיו ספרות ולתמיד  עם  פרופסור גבריאל מוקד/ חגית בת אליעזר

ראובן שבת העלה רעיון לערוך ריאיון עם פרופסור גבריאל מוקד – איש ספרות רב פעלים ופרופסור לפילוסופיה, אותו אפשר לראות בפגישות השבועית עם מעריציו, בהן הוא מדבר על מגוון רחב של נושאים, הן אקטואליים והן סיפורים מרתקים על חיי התרבות בארץ, ויוצר סביבו אוירה של התרוממות רוח . גבריאל מוקד מקדם סופרים ומשוררים ומפרסם את יצירותיהם ב- "עכשיו" – הוצאה לאור שבבעלותו ובכתב העת באותו השם, והוא גם סופר, שכותב "ואריאציות". אבל מה זה? איזו סוגה זאת?

ביום ראשון 25.12, במסגרת פסטיבל תל אביב לשירה בעריכתם של עודד כרמלי ודוד ניאו בוחבוט יתקיים מופע מחווה לואריאציות של גבריאל מוקד. זה הזמן- שבוע לפני המופע - לקרוא את הואריאציות מהספר "מציאויות" שנמצא ברשותי ולהגיע למפגש עם גבריאל מוקד לעריכת הריאיון.

"האיש בחולצת נֶסוּס" קידם את פניי בפתח הספר והוא כולו אמת ובדיה, עכשווי ומיתולוגי, מודע ולא לסגולותיו. זהו טקסט ייחודי גם בצורתו – רצף של פרקי סיפורת פיוטית, עלילתית ותודעתית גם יחד.

ואז בא "איש החרב" – הלוחם הנחוש והמתלבט, הממשי, אך גם הקוסמי-פנטסטי. הואריאציות נעימות לקריאה – הן תמהיל בעל מינון נכון של המציאותי והפנטסטי, מובנות וחידתיות, ולכל אורכן מחדשות ואוחזות בקורא.

אני מגיעה למאמריו הרחבים והמעמיקים של אלי אשד – העורך הראשי של "יקום תרבות" - הזמינים ברשת, על הואריאציות, וקוראת בהם בעניין רב.

לאחר ההכנות האלה אני שמחה לפגוש את גבריאל מוקד, מוקף חבריו, ולהפנות שאלות למחברן של הפנינים הספרותיות.

מסקרנת אותי ראשיתן של הואריאציות? איך התחלת לכתוב אותן? ממי הושפעת?

מי עוד כותב כך?

גבריאל מוקד: את הואריאציה הראשונה כתבתי בשנת 1959. שנתיים קודם פרסמתי "שבחי עדיאל עמזה" – ספר עיון בעקבות הקריאה ב- "עד עולם" ו –"עידו ועינם" - שני סיפורים של ש"י עגנון, שמציגים עולם אבסורדי, מיסטי, בעל חוקיות טמירה. ההתעמקות בסיפורים האלה של עגנון, בין יתר ההשפעות הספרותיות, הובילה אותי לכתיבת הואריאציות שלי. יש מי שכותב פרגמנטים, אך למיטב ידיעתי הואריאציות – זאת סוגה ייחודית שלי.

השם הזה – "ואריאציה"? האם יש לו חלופה עברית? האם אתה ממשיך לכתוב אותן?

גבריאל מוקד: אני חי עם השם הזה 57 שנים. הוא הטבעי ביותר בשבילי, לא צריך חלופה והוא הראשון שצץ במוחי, אולי הוא בא לי מ"וריאציות מוזיקליות" וכן, אני כותב ואריאציות חדשות.

ואז נשמע קולו של עמוס אדלהייט – ד"ר לפילוסופיה, משורר, מבקר שירה, עורך כתב העת "עמדה" – שנמצא בארץ בחופשה מעיסוקו האקדמי באוניברסיטה הלאומית של אירלנד, חברו הטוב של גבריאל מוקד, שישב לצדו.

עמוס אדלהייט: בגיליון עמדה 35 – "מחברת קיץ" שיצא לאור בספטמבר 2016 פרסמתי שתי ואריאציות  יפיפיות של גבריאל, שנכתבו השנה, ואני הולך לדבר על הואריאציות ובפרט על מושג הזמן, שלא קיים בהן, במופע המחווה ביום ראשון 25.12

עמוס אדלהייט – כמה נהניתי לקרוא את הפואמה שלו "עיר ההיטלים הנוצצים" ולכתוב עליה את הרשימה שפורסמה בינואר 2016 ב"יקום תרבות", ופתאום אני שומעת הדהודים בין "איש החרב" של גבריאל לבין "עיר ההיטלים הנוצצים" של עמוס, שיצאו לאור בהפרש של 50 שנים.

הנה קטע מייצג מתוך "איש החרב":

"גם אותם מתי המעט שליקט אל דגלו, סמל אבירי מרוקם של שבטים שכוחים מראשית שנות שישים של מאה עתיקה, או שלט אוואנגרדי עם אריות כסף ונמרי ארגמן המרוקעים על מתכת קשה וטובה, חבורות לוחמים אלו נזדמנו באורח מקרי, ... , ולא היו, כמובן, אפילו בקירוב, צבא שנרשם אי-שם מבחינה היסטורית הכוכבים. לא רק ניצוצות אורן הרגוע של הקונסטלציות העתיקות, המהבהבות בגדולה שליווה, לא ידעו דבר עליו, על יכולתו ועל צבאותיו המקריים, שנלקטו ולוכדו רק לצורך גילום אפשרויות עד ארגיע, הבלחות חטופות של משחקי-נעורים מעמיקים ואמתיים יותר."

ואלה ציטוטים מ"עיר ההיטלים הנוצצים":

" עַל לְחָיֵי הַלַּיְלָה מִתְנוֹצֶצֶת פְּלָדָה שֶׁל כּוֹכָבִים / ... / רְצוֹנוֹ הַמְּהַבְהֵב / ... / בְּאִבְחָה מִתְנַצְנֶצֶת שֶׁל חֶרֶב גּוֹרָלִי / ... / וְקֶצֶף נְעוּרֵינוּ הַמְּשַׁכֵּר צוֹבְאִים עַל הַחַלּוֹן לַיְלָה / ... / וְקֶצֶב הַנְּשֹׁרֶת רוֹחֵץ בְּאַרְגָּמָן אֶת כֶּתֶם הַיָּרֵחַ בְּוַדָּאוּת שֶׁל שֶׁדֶר עֲתִידִי / ... / הַגּוּפִים שֶׁל הַמַּתֶּכֶת הַקְּרִירָה "

מעבר לאוצר המילים – רוח הדמיון היצירתי נישאת בשתי היצירות ואף משב קל של אופטימיות, והם מפעימים את הקורא.

גבריאל מוקד כיוצר נע בואריאציות שלו בתנופה לאורך ציר הזמן מימי המיתולוגיה היוונית הקדומה אל המסעות העתידניים בחלל הבין-כוכבי, ובשלל מפעלי הספרות שלו – כמסאי, מבקר ועורך הוא מאוד כאן ועכשיו, מתעניין, יודע ומגיב.

גבריאל מוקד: מכלול  היצירות של הספרות העברית החדשה יוצר נרטיב יהודי- לאומי מגוון המחויב לכל ההיבטים של קיום העם. ובנושא האקטואליה, אני אוהב לקרוא עיתונים, יש בהם מאמרים של עיתונאים דעתניים, אותם אני מעריך,  ושמח שגם מאמריי מתפרסמים ונקראים, בהם אני יכול לפרט את עמדותיי בענייני השעה.

מעניין אותי לשמוע על יחסי הגומלין בין הפילוסופיה לספרות בפעילויותיך.

גבריאל מוקד: פילוסופיה – היא עיסוק אקדמי בשבילי. עשיתי את עבודת הדוקטורט שלי באוניברסיטת אוקספורד ואני מרצה במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון. הפילוסופיה מחלחלת גם לואריאציות. במקבץ "שאלה שעיניינה סוקרטס" כלולות ואריאציה שפינוזיאנית וואריאציה זן-בודהיסטית. העריכה והמו"לות – הן האובססיה שלי. כתב העת "עכשיו" מעסיק אותי כבר כמעט 60 שנים ואני עורך גם את כתב העת הספרותי באנגלית "The Jerusalem Review". זהו בעיניי פרויקט לאומי מרכזי וחבל שהוא לא זוכה בארץ לתשומת הלב הראויה לו.

האם תוכל לומר, מהן תכניותיך לשנת 2017?

גבריאל מוקד: כן, וודאי. אני מתכוון להוציא לאור שני כרכים של "עכשיו" ושניים של The Jerusalem Review"".