צילום: ראובן שבת 
אירוע יצירה מזרחית אחרת בספריה המרכזית בקריית אונו/ בלפור מור

ב27 לספטמבר התקיים בספריה המרכזית אחרת, אירוע ספרותי מיוחד בשם –"יצירה מזרחית אחרת". האירוע, הפגיש משוררים וסופרים ממוצא מזרחי בהקראה ובפאנל מעניין שהתקיים בסופו

"ביצירה מזרחית אחרת" פתחה עדי אביטל רוזין  מנחת המפגש,"אנחנו רוצים להגדיר זהות ייחודית ברורה". והעלתה  את רף הסקרנות והייחודיות שלי.
ראשונה  קראה מיצירתה גבריאלה מורז. גבריאלה "התנצלה" על כך שבמקור לא נולדה מזרחית, אבל עשתה תיקון עם  בעלה השני  והיא רואה עצמה מזרחית לכל דבר. בהמשך קראו מיצירותיהם: יוסי בובה,מונה ברק,אירית זילברמן ויוסף כהן אלרן. דוד ברבי הנעים בקולו ובדרכו המיוחדת  בשירים שהוא הגדיר כשירי מחאה.
כאשר כל אחד מהיוצרים סיפר על מקורות ההשראה שלו :בית אמא, הבישולים ,הריחות ,הטעמים,  הסיפורים של סבתא, המעברה, זיכרונות מטושטשים  מבגדד ,סיפורים שסיפרו וקרו לחברים .

חשתי  גאה בהיותי שייך לעדה הנכונה.  הגדילה לעשות עדי כאשר תיארה את תחושותיה  המחבקות, התומכות ,האוהבות ומתחברות לכל יוצר ומקורותיו בתום הקראת קטעים מיצירתו. בתום הערב נערך דיון בין פנל היוצרים ואורחים מהקהל  על משמעותה של יצירה מזרחית אחרת. הבנתי בין השורות  ואפילו בתוך השורות ש"אחרת" זה בגלל שאנחנו לא כמוהם. ובכלל  זה שהמקורות   ליצירה שלי הם בבגדד  , השירים ששרו לי סבתא ואמא בילדותי,  הסרט בערבית, הקובות שאמא שלי עשתה אחת אחת בצורה מושלמת  , החיים במעברה והגעגועים לחידקל ,לתמרים  ולפרהוד  לא מגדירות אותי כיוצר מזרחי . אני יוצר  ישראלי לכל דבר ודבר. אכן גאווה לאומית ,כור ההיתוך הישראלי השיג  את מטרתו   בערב הזה. נזכרתי בתום הערב בשירו של המשורר הלאומי שהגיע מאשכנז, ביאליק: "אם יש את נפשך לדעת" 
אם יש  את נפשך לדעת  את המעיין  ממנו שאבו אחיך
תעצומות נפש, תנחומות אל, ביטחון, עצמה, אורך רוח.
אל בית המדרש סור הישן והנושן.
אכן עם אחד ,יצירה אחת אנחנו. יצירה ישראלית.
רק  שיצירתנו  היא לא כמו שלהם , גם לנו מגיע, אפילו יותר.