שיר:
לְשׁוֹנוֹת מִתְגַּלְגְּלִים / מֵאֵת יְהוֹרָם גְּלִילִי

לְשׁוֹנִי מִתְגַּלְגֶּלֶת אֶל לְשׁוֹנֵךְ

חוֹלֶפֶת מִבַּעַד לְמַחְסוֹם הַשִּׁנַּיִם

וּמְטַפְטֶפֶת לְפִּיךְ טִפּוֹת תְּשׁוּקָה.

לְשׁוֹנֵךְ מִתְגַּלְגֶּלֶת אֶל לְשׁוֹנִי,

חָפְשִׁית מִמַּחְסוֹם הַפַּחַד

וּמִתְעַלֶּמֶת מִטִּפּוֹת הַזֵּעָה.

שִׂפְתוֹתֵינוּ נִצְמָדוֹת זוֹ לָזוֹ

וּמְשַׁחְרְרוֹת אֶת חַרְצֻבּוֹת לְשׁוֹנֵנוּ

בְּלֵיל אֲהָבִים מוּל הַיָּם הַסּוֹעֵר.

• יהורם גלילי-משורר