סקירת קונצרט- 'המיסה הגדולה של באך'  מתוך קונצרט פתיחת העונה של התזמורת הקאמרית הישראלית/ אסנת יששכרוף

אין ספק שיצירה אורטורית רחבת יריעה כדוגמת המיסה בסי מינור של יוהאן סבסטיאן באך המכונה- 'המיסה הגדולה' ,מהווה אתגר מוסיקלי של ממש עבור מבצעיה. שכן יצירה זו המכילה לא פחות מ-26 קטעים שונים מאגדת בתוכה אין ספור מלודיות,הרמוניות,מקצבים ומבנים מוסיקליים מורכבים המיטיבים לשרת את הטקסט הדתי אשר מהותו מסתכמת בגדולת וקדושת השם,אולם  לאורכו ניתן ביטוי לתחושות ולחששות המציפים את הדובר החל מחלקה הראשון של היצירה המביע את האמונה המוחלטת באל ,דרך בקשה לרחמים, ועד הכמיהה לשלום המיוחל. הצהרות ותחושות אלו מלוות בשטף  מוסיקלי קוהרנטי ומאוזן המיטיב לבטא את אופיה הסיפורי של היצירה.

השלמות המוסיקלית המאפיינת יצירה זו איננה מובנת מאליה לאור הדרך המפותלת שעברו קטעיה השונים עד אשר התגבשו לכדי יצירה אחת שלמה. שהרי כנהוג בכנסיה הלותרנית, בתחילה כתב באך רק את שני חלקיה הראשונים של המיסה (הקיריה והגלוריה) כמיסה מקוצרת, אותה הקדיש לאוגוסטוס השלישי במטרה  לשמש כמלחין בחצר המלך. אולם, יצירה זו עוררה את סקרנותו ובהמשך הוא החליט להרחיב את שני הקטעים הראשונים לכדי יצירה שלמה המכילה את כל חלקיה של המיסה הקתולית. מלאכת מחשבת זו הכוללת איסוף ליקוט ועיבוד מחדש של חומרים ישנים  שבאמתחתו נמשכה כחצי יובל, כאשר היצירה במלואה הושמעה לראשונה רק כ-100 שנים לאחר מותו.

נראה כי התזמורת הקאמרית הישראלית הפגינה אומץ רב כאשר בחרה לבצע יצירה זו בערב פתיחת העונה החדשה שלה, שכן מדובר ביצירה תובענית  הנפרשת על פני כשעה וחמישים דקות ומצריכה הולכה מוסיקלית רציפה וקולחת לאור העושר הסגנוני והרגשי הגלום בה. אולם התזמורת בניצוחו של אריאל צוקרמן, לצד המקהלה הקאמרית האדירה שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ובשיתוף ארבעה זמרים סולנים מצויינים,לא איכזבו והציגו מפגן מוסיקלי עילאי אשר הצליח לשרת נאמנה את היצירה על כל פרקיה השונים  תוך הענקת פרשנות מאוזנת וקולחת אשר לא נפלה למלכודת הפאתוס והפומפוזיות, זאת בשונה מביצועים מסויימים ליצירה זו אשר לוקים בשימוש יתר של גימיקים ומתאפיינים בדרמטיות מעושה.

נראה כי כל הלוקחים חלק במלאכה תחת ניצוחו המלוטש של  צוקרמן הצליחו לדלג בקלילות  בין המרקמים והמבנים המוסיקלים השונים תוך הקפדה על פיסוק זורם,מרקם פוליפוני עשיר, ופרשנות לירית הולמת,שכן ישנם חלקים ביצירה  המתאפיינים במעברים מוסיקלים מנוגדים באופיים, המצריכים דינמיקה  מוסיקלית קולחת ומושכלת. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בביצוע הפרק הראשון של המיסה-  הקיריה ,בעל המבנה  הטרינרי (aba) המכיל שלושה נושאים מוסיקלים השונים באופיים, כאשר את הפרק פותח הנושא 'קיריה אליסון'(אדון רחם עלינו) המאופיין  בטמפו איטי מחושב  ובכרומטיות קודרת המביאים לידי ביטוי את המרקם המפואר והמלוטש של  התזמורת והמקהלה. המשכו בקריסטה אליסון(משיח רחם עלינו) -דואט נמרץ  בעל אופי היתולי אשר במקור נכתב עבור שני סופרן אולם בביצוע זה הוא מושר על ידי סופרן ואלט- שילוב מפרה אשר מוסיף לדינמיקה הקולית בין שתי הזמרות. סופו של חלק זה בקיריה אליסון-  פוגה אינטנסיבית מהירה לארבעה קולות בעלת נושא כרומטי.

ניכר כי המקהלה היטיבה לבטא את המרקם השכבתי הרב קולי המאפיין את תורתו המוסיקלית של באך. כל  אחד מהקולות היטיב להשתלב בתוך המערך הפוגתי העשיר הזה, תוך שהוא שומר על עצמאותו המוסיקלית,גם אם לעיתים נדמה כי הטכניקה הווקאלית האפילה במעט על הרגש  וגרעה מהעומק הדרמטי הנחוץ בקטעים מסוימים. עוצמתה הווקאלית של המקהלה באה לידי ביטוי  בעיקר בשני חלקיה האחרונים של היצירה  כאשר המערך הווקאלי הלך והתרחב עד לכדי 8 קולות.

נראה כי התזמורת בניצוחו של צוקרמן היטיבה למזג בין עושר צלילי פנימי לבין תפקידה כתומכת  ומלווה בביצועים הווקאלים השונים ,כאשר בדומה למקהלה נראה כי עוצמתה ומרקמיה השונים באו  לידי ביטוי בעיקר בחלק השלישי  של היצירה החל מהסנקטוס  ועד ל-'תן לנו שלום' המפואר החותם את היצירה, כאשר מדי פעם הפציעו כלים שונים (בעיקר אבוב וחליל צד)  בתפקידי סולו נהדרים, בעוד לרוב הם מהווים מעין קול משלים לקטע סולו ווקאלי זה או אחר.

בגזרת הסולנים -יש לציין בראש בראשונה כי תפקידי הסולו כתובים במקור עבור-בס, טנור, אלט, סופרן 1 וסופרן 2 ואילו בביצוע זה נכחו ארבעה סולנים- איתן דרורי- טנור,ריימונד נולטה (גרמניה)- בס, קלייר מגאנג'י- סופרן ואביטל דרי- אלט, כאשר דרי- זמרת מצו סופרן במקור, ביצעה קטעים המיועדים  גם לתפקיד האלט וגם לתפקיד הסופרן. נראה כי שינויים אלו העניקו רובד מעניין למרקם הלירי /ווקאלי הכולל של היצירה  וכי כל אחד מהסולנים בגוון קולו ובהגשתו הייחודית  תרם ליצירת מערך ווקאלי מגוון ושוטף אשר התהדק בהדרגה  לכדי קו מוסיקלי דינמי וקולח.

יש לציין במיוחד את הביצוע של דרי לאריית ה'אגנוס דיי'(שה האלוהים) מלאת ההוד המשלבת שירת אלט מצמררת  בליווי מינימליסטי של קלי קשת נמוכים ,וכן את קטע ה'בנדיקטוס'(ברוך הבא) המשלב דואט מרהיב בין הטנור איתן דרורי לחליל,כאשר שני הקולות יחד מתמזגים לכדי מרקם קטיפתי יפהפה ורב קסם.

המיסה הגדולה- י.ס באך, מיסה בסי מינור רי"ב 232, התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של אריאל צוקרמן

בהשתתפות: המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, הזמרים- קלייר מגנאג'י- סופרן, אביטל דרי- אלט, איתן דרורי- טנור, ריימונד נולטה- בס.