שיר:
אֱמֶת נוֹדַעַת וְהִיא אַחֶרֶת / רחלי ברקת

לֹא יִשְׂבְּעוּ עֵינֶיהָ מִלִּרְאוֹת

לֹא תִּתְמַלֶּאנָה  אוֹזְנֵיָה  מִלִּשְׁמֹעַ  

הַדִּבּוּר וְהַשְּׁתִיקָה טוֹבִים  לָהּ

הַלֵּב קַשּׁוּב לִפְעָמֶיהָ 

הִשְׁלִיכָה  אֶת יְהָבָהּ  לְגוֹרָלָהּ

וְסַעַר  הַיָּמִים כְּחוֹמָה נִצֶּבֶת    

רֹאשָׁה נָח עַל כֶּסֶת יַמֶּיהָ  

בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת בְּדוּמִיַּת שַׁלְוָה      

הַמּוּזָה תִּשֶּׂאנָה   

בָּרִחוּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם

בֵּין הַשְּׁקִיעוֹת  וּבֵין  הַסְּעָרוֹת

בֵּין הַזְּרָמִים  וְהַטִּפּוֹת

בַּפִּיּוּס אֶל אֶרֶץ מְוַתֶּרֶת

לְלֹא מְבוּכָה 

כְּסוּפָה עַל מַרְבַד תִּקְווֹתֶיהָ בְּשָׂדֶה יָרֹק 

בִּתְבוּנָתָהּ הָאֵינְסוֹפִית

בַּחֲשִׁיבָתָהּ הַחַדָּה כְּתַעַר

אֱמֶת, אֶבֶן יְסוֹד דְּרָכֶיהָ

בְּלִבָּהּ פִּתְרוֹן הַחִידָה כִּנְבוּאָה 

אֱמֶת  נוֹדַעַת וְהִיא אַחֶרֶת

כְּבָרָק יָאִיר  הַצֹּהַר בֵּין הָאוֹר לְרָצוֹן

אָז לְפֶתַע צָמַח עָלָה קָטָן וְיָרֹק

בְּמִזְמוֹר הָאוֹר פְּעָמַי בַּשּׁוּרָה

וּרְצוֹן  הַלֵּב הַפּוֹעֵם.