פרשת פינחס/ צביה כהן
בהמשך מסעו לכיבוש הארץ גבר העם על מואב, וכדרך עמי האזור, באו הנשים המואביות במחיצת גיבורי ישראל, והשפיעו עליהם לעבוד עבודה זרה . כדרכה, עבודת האלילים הפגאנית, כרוכה בזנות, ובאכילה גסה המדגישה את תאוות הגוף ואת ייצריותו. זאת, בניגוד גמור לדרך השם המלמדת אותנו נאמנות לאל אחד, קדושת הגוף בנישואין, ואכילה מעודנת תוך הכרת הטוב והודיה להשם.
כעס השם על עם ישראל הביא למגיפה קשה שאיימה לכלות את העם . כדי להפסיק את המגיפה, נשפטו החוטאים ונענשו. המשפטים שהתנהלו באוהל משה ציערו מאוד את עם ישראל. דווקא בעיתוי זה, זמרי בן סלוא, מכובד משבט שמעון, מקיים יחסים אסורים עם כוזבי בת צור, בתו של מכובד מדייני. זמרי ניגש לפתח אוהל משה ושואל אותו בהתרסה האם היא אסורה או מותרת לו? אם יאמר משה שהיא אסורה עלי, חשב לעצמו, יענה: ומי התיר לך את ציפורה אשתך בת יתרו כהן מדיין? (במסכת סנהדרין פ"ב ע"א). ראה זאת פנחס בן אלעזר נכדו של אהרון ,לקח רומח הלך לאוהל שבו התייחדו והרגם. מיד נפסקו המשפטים, עם ישראל ניצל מכליה והאחדות והשלווה שבו על כנם. מעשה פינחס, ביטא את קנאתו לדרך השם ושכרו היה שנמשח לכהונה, וכי מזרעו יצא שמואל הנביא .
עד כאן פרטים מהפרשה.
אחת השאלות העולות מהפרשה היא כיצד לעיתים מעשה שניתפס כמעשה קנאי קיצוני, מפלג ומפריד, עשוי דווקא להביא תוצאות הפוכות למהותו - רגיעה שלווה ואחדות? הרי, מעשה פינחס הוא מעשה שאין הדעת סובלתו, זהו מעשה שצפוי לפלג את העם ולהביא עליו מצוקה גדולה יותר מהמגיפה. להפתעתנו, קרה ההיפך מן המצופה, האחדות והשלווה שבים על כנם ופינחס זוכה בשכר גדול על מעשהו.
כיצד ייתכן היפוך כזה?
ההסבר מקורו ביחסים המיוחדים בין עם ישראל להשם. תפקידנו כעם השם הנבחר הוא להיות במצב רוחני גבוה הנובע מחיבור מתמיד להשם. אם תרצו, עם השם ככלי שרת בידי השם בהנהגת עולמו. במובן זה תפקיד זה מסור לכל העם כישות אחת אחידה ומאוחדת. אין בעם ישראל ולו אחד המשוחרר מתפקיד זה . זהו התפקיד של כולנו כיחידה אחת מאוחדת ושלמה. דמיינו מכונה גדולה רבת חלקים הפועלת בתיאום מושלם. כל חלק בה חשוב לפעולתה הטובה, מהחלק המשוכלל ביותר ועד הבורג הקטן : כל החלקים כולם יחד תורמים לפעולת המכונה. יוצר המכונה ומפעילה הוא השם. המכונה הזו היא עם ישראל. מאחדות זו נובעת עוד הערבות ההדדית בעם ישראל: כל אחד מאיתנו משפיע זה על זה וכולנו מושפעים זה מזה. פינחס הבין כי זמרי, חלק גדול במכונה הוא פגום, והשם עלול להשבית את המכונה כולה בגלל החלק הפגום. לכן, הוציא פינחס את החלק הפגום מן המכונה וגרם להפסקת תהליך ההרס שלה. המעשה שנחשב אם כן כמעשה קיצוני הביא דווקא להפסקת תהליכי ההרס, לשלום ולאחדות בעם, ולכן זכה פנחס לברית שלום ולכהונת עולם .
אנו נמצאים היום בעיצומה של מערכה חשובה על דרכנו הרוחנית והקיומית כעם השם. זהו מאבק על רוממות המחשבה הרוחנית לנתיבים גבוהים ,על קירבה למפעיל העליון שלנו, ההבנה למחשבתו של השם והנהגתו, ורצונו מאיתנו כעם. עלינו לשאוף להבין איך אנחנו כעם יכולים למלא את יעודנו הרוחני בצורה הטובה ביותר. זהו תהליך הכרחי. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב איך אני מתפקד טוב במכונה הגדולה הזו , עם ישראל, בשאיפה לעתיד קיומי טוב יותר.
* צבי'ה כהן- עורכת דין
