אירוע עצרת הפרהוד במוזיאון יהודי בבל באור יהודה/ עדנה גלילי
( 7 ביוני 2016, 18.00 ברחבת המוזיאון)
יובל 75 שנים לפרהוד הוא עילה מתאימה לקיים עצרת ברוב עם במוזיאון יהודי בבל באור יהודה.
המרכז למורשת בבל הוא מפעל הנצחה למורשת החמרית והרוחנית של יהדות עירק (בבל), והיא אות כבוד למרדכי בן פורת שיסד את המוזיאון, ולאחר שנות פעילות רבות העביר את השרביט לפרופ' אפרים צדקה שמשמש עתה כיו"ר המוזיאון וכל מרכז המורשת, בצד מנהל מדעי (ד"ר צבי יהודה) וכמובן המנכ"לית רונית עזורי ומרכזת הפעילויות לילי שור. לעצרת הוזמנו רבים וגם נציגי משרד הביטחון וכמובן הכול נעשה במעמד ראש העיר החדשה ליאת שוחט.
הוחלט השנה לאחד את טקס הרוגי המלכות (כל אלה שנתלו עקב פעילות ציונית) ובין עצרת חללי ה"פרהוד" שארע בבגדד בימים 2-1 ביוני 1941, ימי חג השבועות תש"א.
תחילה נערכה עצרת ברחבת המוזיאון ברחוב הראשי לזכר הרוגי המלכות. נאמרו דברים של פרופ' אפרים צדקה והמנכ"לית רונית עזורי, וכן זבולון הראל, מפקד המחתרת הציונית בבגדד. ראש העיר כיבדה את זכר הנופלים והבטיחה לשמר את מורשתם. נציגי המוסדות השונים הניחו זרי פרחים על האנדרטה. המנכ"ל הקודם יגאל לושי קרא שמות כל אלה שעלו אל עמוד התלייה.
לאחר מכן התכנסו כולם באודיטוריום של מוזיאון יהודי בבל. להקת צבאית הנעימה בשירים ישראלים. הוקרן סרט על ה"פרהוד" שהופק על ידי מוזיאון יהודי בבל, שכלל גם המחשות חזותיות בציור של הצייר נסים זלאיט, שעלה מבגדד. ד"ר צבי יהודה קרא את שמות כל חללי הפרהוד, והרשימה הוקרנה על מסך. הודלק נר לזכר כל החללים על ידי ד"ר נסים קזז, שגם סיפר על הפרהוד במשפחתו ועל הנספים במשפחתו. עלו עדים וסיפרו את סיפורם מן הפרהוד, והרשים במיוחד תת אלוף רוני מורנו שסיפר את הסיפור המשפחתי שלו.
ד"ר צבי יהודה נתן סקירה היסטורית על הפרעות בבגדד, והרקע ההיסטורי. פרופ' שמואל מורה סיפר על קשר עם משורר ואיש רוח עירקי, ג'באר ג'מאל אל דין, שחוקר את נושא הפרהוד ומבכה את הפגיעה ביהודיים ואת הנזק שנגרם לעירק בגלל יציאת היהודים מן המקום ועלייתם לישראל. הוא סיפר על קשר שנרקם בינו ובין חוקר אמיץ זה, שגם חוקר את שירתם על הרצל ובלפור חקק על הפרהוד. פרופ' מורה הזמין את המשורר עזרא מורד לבמה. מורה קרא בערבית את השיר של ג'באר ג'מאל אל דין, ועזרא מורד קרא תרגום לעברית של שיר זה שבו נזכרים פרופ' מורה וגם האחים חקק שנקראים בשיר "בְּנֵי חקק".
המשוררים הרצל ובלפור חקק סיפרו את הסיפור המשפחתי שלהם: שני אחים בכורים של אמם סעידה, נורי ואברהם חבשה הי"ד, נרצחו בערב החג בלכתם לביקור אצל סבם חכם ציון חבשה, שהיה אב בית דין בקהילה. הם נרצחו על ידי המון מוסת שפגע בעוברי אורח שנקרו בדרכם. ההורים של הבנים הנרצחים, ציון ותופחה חבשה היו באבל כבד. שבע שנים אחרי הפרעות נולדו התאומים הרצל ובלפור חקק, והחכמים אמרו ליצחק אבי הבנים, שאמונתו נשברה לחזור להאמין, כי זו התמורה: "שניים תמורת שניים". המשוררים קראו שירים על הפרהוד . הנה קטע משיר של הרצל חקק על האם המסתכלת בתאומיה ורואה את זכר אחיה הנרצחים:
כְּאִלּוּ דָּלְקוּ נֵרוֹת. כְּאִלּוּ יוֹם הַשָּׁנָה.
אִמָּא מְכִינָה לוּזִינָא לְבָנָה.
אוֹהֶבֶת הָיְתָה, כָּךְ אָמְרָה, לְהַבִּיט
בְּשִׂפְתֵי תְּאוֹמֶיהָ הָרַכִּים. גּוֹנָם יָפֶה
כְּצַוְּארַי הַפְּרָחִים.
יֹבֶשׁ בְּגֵוָהּ: הַאִם רוּחַ אַחֶיהָ בָּאָה בְּבָנֶיהָ.
הַאִם שֻׁסְּעוּ צַוְּארֵיהֶם בְּמַאַכְלוֹת רוֹצְחִים.
יָדֶיהָ אֲמוּנוֹת עַל הַלּוּזִינָא .
מַרְתִּיחָה, מוֹרִידָה מִן הָאֵשׁ, שָׂמָה שְׁקֵדִים, מְעַרְבֶּבֶת, כּוֹתֶשֶׁת
לְחָיֶיהָ יְבֵשׁוֹת כְּאִלּוּ הִסְכִּינָה.
הַאִם הֶל דִּמְעוֹתֶיהָ נָמַס עִם הָאֵשׁ הַלּוֹחֶשֶׁת.
שְׁנֵי תְּאוֹמִים נוֹלְדוּ
עֵינֵיהֶם סֻכָּר וּשְׁקֵדִים.
וּבָאֲוִיר הַעֲמָדַת פָּנִים לֹא נִשְׁכַּחַת.
מֵי וְרָדִים.