ערב משוררים אחרון בקרון הספרים בטבעון / ענת גרי לקריף
בערב יום רביעי, ה- 25 במאי 2016 נחתם בקרון הספרים שבקרית טבעון, פרק משמעותי בעולם הספרות בצפון.
באותו יום התקיים המפגש השישים (60) והאחרון, בסידרת מפגשים שנפתחה בשנת 2010, ואשר התקיימה בכל יום רביעי האחרון של כל חודש.
את המפגשים, במהלך חמש וחצי השנים האחרונות, הנחתה ברוב חן, טוב טעם ובכישרון רב המשוררת, עורכת ומנחת סדנאות כתיבה יוצרת - טלי וייס.
אל הפינה הקסומה הזו של השירה, הגיעו במהלך השנים יוצרים מגוונים והם אלה שהקנו למקום את צביונו המיוחד, כאשר הפך לאבן שואבת ומשך אליו מכל קצות הארץ משוררים וסופרים, בהם מיטב היוצרים בתחום הכתיבה.
בערבו של ה-25 במאי 2016, התארחו על פי סדר הופעתם:
גבריאלה מקרית חיים, תלמה כנעני מקיבוץ גבת, סיגל בן יאיר מחיפה ורון גרא מתל אביב, אשר הקריאו מיצירותיהם הציגו בפני הקהל את ספריהם, וריתקו את הקהל איש איש בדרכו.
כאתנחתא מוסיקלית התארחה הזמרת שפי אורן בך. היא הנעימה את הערב בנגינתה המרגשת על הגיטרה ובשירתה הנוגעת.
לאחר מכן, ועל פי מיטב המסורת הנהוגה ב 'קרון הספרים', הוזמנו בזה אחר זה משתתפים מן קהל לקרוא משיריהם.
אחר כך הגיע רגע הפרדה הבלתי נמנע מטלי וייס.
בערב זה, האחרון בסדרה ארוכה ועשירה של מפגשים, חגג לה הקהל האוהב, הפוקד לרוב את קרון הספרים, יום הולדת ופרדה בנשימה אחת.
"לפעמים החגיגה נגמרת" – במילים אלה בחרה, המשוררת והיוצרת תלמה כנעני מקיבוץ גבת, להשתמש כפתיחה לברכת הפרידה שלה מטלי ומפועלה.
תלמה, ששנות חייה הרבות רק מוסיפות לה לווית חן, הפליאה לברך בתארה את תחילת דרכה שלה בסדנאותיה של טלי, ובהזכירה את בוגרי הסדנאות הרבים שהעזו והפליאו ליצור בזכותה.
תלמה נפרדה במילים מרגשות מכל העושים במלאכת הקרון המבורכת. אליה הצטרפה נולה קרן, אשר ברכה באהבה רבה את טלי וייס חברתה הטובה, ועל דברי הברכה הוסיף דברי שבח אבי פן מבעלי קרון הספרים.
החגיגה נמהלה במעט עצב למרות העוגה והשמפניה שליוו את מסיבת הפרדה, כיאה לאירוע כל כך מרגש.
שאלתי את גבריאלה, איזו הרגשה ליוותה אותה בערב הנעילה, החותם את סדרת המפגשים שהיא כל כך אהבה – כאורחת שקיבלה במה כל כך מכובדת ליצירתה והיא ענתה:
" אני מאד מאד שמחה שלא 'איחרתי את הרכבת' והספקתי להתארח כיוצרת בקרון. בהיותי משתתפת קבועה במפגשים אלה, זכיתי להאזין לטובי המשוררים בארץ ואף להימנות על אלה המקריאים את יצירתם. היה זה עבורי גם כור היתוך וגם מקום אשר סיפק רגעים רבים של התרוממות נפש. מאד עצוב לי שפרק זה נגמר."
אני כשלעצמי נהניתי להנציח בזיכרוני ובמצלמתי את הערב המרגש ואת האהבה הגדולה שבה הקיפו כולם את טלי.
מקווה אני שהשרשרת לא תינתק ושערבי אירוח מבורכים כאלה ימשיכו להתקיים גם בעתיד. אולי טלי תתרצה ותחזור או מישהו ירים את הכפפה ויעשה מעשה.
בכל אופן, וכדי לסכם יובל 60 – מברכת את טלי בהמשך יצירה פורה בכל שתבחר לעשות מכאן והלאה. בטוחה אני שמצטרפים אלי כל אלה שהתענגו על ערבי הקרון המוצלחים שהתקיימו בהנחייתה.
