אירוע ספרותי בין עגנון למחמוד דרוויש / גבריאלה מורז

  פרחי הרע היא  סדרת מפגשים ספרותיים-מוזיקליים במסגרת ארועים המאורגנים ב"עירתיתית חיפה". במפגשים האלה משתתפים אנשי הגות וספרות, שחקנים ומוסיקאים – בקיצור, יוצרים  מן השורה הראשונה של התרבות הישראלית כמו אורלי קסטל בלום, ערן צור, אלמה דישי, יהלי סובול, עלמה זהר,פיטר רוט (מפגש I), עמנואל הלפרין, חיים באר,  מכרם ח'ורי, מיקה קרני, גלעד כהנא, חמי רודנר (מפגש II). סנדרה שדה, מוני מושונוב, ליליאן ברטו, איה כורם, ירמי קפלן, מירה עווד (מפגש III), דובלה גליקמן,  אגי משעול,   ריקי בליך,   עדי גילת, אבי בללי, יעל דקלבאום  ודניאל סלומון (מפגש IV ).

 הסידרה בת 4 ארועים, התקיימה  במהלך חודש מאי, בימי השישי שבו (בשעה 12 בצהריים) מנסה לפצח את סוד הקסם של ספר שיריו "פרחי הרע"  של המשורר הצרפתי שארל בודלר    (Les fleurs du mal) הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1857 והיה יצירה בולטת בזרם הספרותי הצרפתי של ה"דֵקַ‏דֵנס", המכונה אף זרם הסימבוליזם.
הארועים דנו  באמביוולנטיות שבין הפרחים והרוע, בין האסתטי למוסרי, בין הנעלה והנשגב לבין היומיומי כפי שהוא מתבטא בעולמות השירה הספרות והרוקנ'רול.

 את המפגש השני פתח עמנואל הלפרין בקריאת טקסט מתורגם מצרפתית, קטע הומוריסטי-סרקאסטי משהו ובהמשך האירוע קרא עוד קטעי שירה ופרוזה מתורגמים מצרפתית, טקסטים בין הומוריסטים-הומור אבסורד וסאטירה. בין יתר הטקסטים קרא מסיפור של ויקטור הוגו והזכיר רבות את הזרם הסוריאליסטי בספרות.
הסופר חיים באר קרא קטעים מספרו "חבלים" וקטע מסיפורו של שי עגנון "סיפור פשוט", ותיבל את מילות ההקשר בהומור רב. קהל קשוב מאד ומוקיר תודה התענג על הדברים וצחק.
השחקן מכרם ח'ורי הביא את השירה הערבית אל הקהל הקשוב, בין היתר את שירתו של מחמוד דרוויש ואף קרא שיר בערבית, השפה שבה נכתב השיר.
בין הטקסטים השונים הבליחה מוזיקה המוכרת לרוב הקהל – חמי רודנר שפתח את חלקו וסיים אותה בשיר "מלנכוליה", מיקה קרני שהשמיעה כמה משיריה בליווי עצמי על הגיטרה וגלעד כהנא והגיטריסט ארז רוסו. בין היתר הם ביצעו את שירו של גלעד"אפריקה שלי" הידוע, כשקולו של גלעד "נמוך מים המלח" ומהדהד בהנגר הגדול כטופי טם טם.
לפני סיום התוכנית, נתן גלעד כהנא את גירסתו המדוקלמת למה הם "פרחי הרע" - ״פרחי הרע אינם ניזונים מאור הם ניזונים מחושך, מחוסר אור פרחי הרע אינם מושקים במים מתוקים ולא במים חיים, הם מושקים במי ביוב. הלילה הוא זה שמאפשר לנו לאורר את הסטיות שלנו דווקא החושך מאפשר לנו לצאת לאור".
לכל אורך הארוע הקהל היה מאד קשוב ומחיאות הכפיים הסוערות לכל מקטע של טקסט או של מוזיקה נתן אישור לא משתמע לשתי פנים על הנאת הקהל הצרופה.