GYPSOSHIGEN       התופעה/ גבריאלה מורז

אהבתי אותם עוד לפני ששמעתי אותם. כל הרכב מוזיקאלי שיודע למזג בין מוזיקה יהודית לבין מוזיקה צוענית חייב להיות קודם כל מקורי מאד, מקצועי מאד ומאד מחניף לאוזן.

 GYPSOSHIGENג'יפסושיגן - הרכב חסר מעצורים ופורץ גבולות,
כמו שהם מציגים את עצמם כך הם גם מקיימים את דבריהם במופע. 

זמן רב לא נראה במחוזותינו מופע מוסיקאלי המציג בישירות כזו את ההבדל בין מוסיקה לשם שעשוע, לבין אקט אומנותי נוקב וחד.  במופע מהפנט אחד, נוצר שילוב חד ומיומן של  שלל אומנויות הבמה.

אורך המופע של GYPSOSHIGEN  הוא כשעה וחצי שעל פי הרגשתי היה כהבזק קולח של זרם וירטואזי המתפרץ בעוצמה אל עבר הקהל. התלונה היחידה שנשמעה שלא ניתנה לקהל האפשרות למחא כפיים בין קטע לקטע. 

נדמה היה שהם לא מחפשים את האישור לוירטואוזיות של כל נגן, ולא מחפשים את התשבוחות על הקטעים השונים. רק בסוף המופע יכלו היה הקהל למחא כפיים כהוקרה למופע כאילו היתה יצירה אחת שלמה. נוצר הרושם שהאמירה האמנותית כולה היתה גדולה בשלמותה מאשר סך חלקיה.

המופע מתחיל במחוזות מוסיקה בלקאנית מוכרת ואהובה.  מייד לאחר קטע הפתיחה הקליל הלהקה עוברת לנגן קטע ביקורתי, מבדר ותאטראלי על תרבות ואומנות בכלל. בלהט המופע קשה מאד להבחין בפרדוקס שהמילים יוצרות. במבט קצר נמצאו המילים אליבא ד. אוסיף א. אונגר, והרי הן לפניכם: 

נייסלאך (פיצוחים) מילים אוסיף א. אונגר.

טיילתי, בעולם / עברתי כמו כולם/ גבעות הרים... וגטאות./ היום הכל מותר/ אין טאבו, אין משמעות / אין שפה, קשה קשה... / למי, בכלל, אכפת, מ"עומנות"./ חיפשתי אומנים/ מצאתי אמנים/ חיפשתי - תוכן !! 
#מצאתי'מלא'מילים.../ ובכל מקום שבו חיפשתי/ בכל תרבות אותה חקרתי/ נשאר רק בלאגן ממלחמות וויכוחים/ בסוף למדתי/ דרכם של צוענים/ללכת דרך לא דרך, להתלוות בחכמים./ כי ממלמדי השכלתי. / שטעויות הן מהות ! חיים ! / ואני אלך רק עם אלו, שאיתי / טועים.

כמו המילים כך גם המופע, 11 הנגנים המדהימים והמוכשרים, כל אחד על הכלי המוסיקאלי שלו, מעצימים את הוירטואוזיות של כל אחד ואחת מנגינתם המשותפת. 

המופע של GYPSOSHIGEN  הוא מוזיקה ברמה אחרת ומדהים כי הם קיימים רק כמחצית השנה, 

אחרי השמעות רבות ברדיו ועם אלבום העומד לצאת בקרוב (יש למה לצפות).