הרצל פינת בלפור במאי: אילן רהב, 55 דקות/ ראובן שבת
הבמאי הצעיר אילן רהב, הרהיב עוז בנפשו והחליט לעשות סרט תיעודי, לא מסחרי באופיו. אבל בהחלט חשוב מאוד מבחינת ערכו התרבותי, החינוכי והחברתי
הרצל פינת בלפור, עוקב במשך 55 דקות אחר סיפור חייהם המיוחד במינו של שני המשוררים הירושלמים, התאומים הרצל ובלפור חקק.
עין המצלמה ויד העריכה בסרט, מביעים הרבה אהבה לדמויות ולסיפור חייהם
שני ילדים, שנולדו בעיראק ועלו ארצה בהיותם קטנים מאוד, יחד עם אביהם, אמם ואחיהם.
כאן, הם נחשפים כבר מילדותם, למציאות שיש בה עירוב של קסם גדול ומפעים, ומאבק לא פשוט למצוא את מקומם כיוצרים, אנשי עט וספר ,כבר מתחילת דרכם.
הרצל ובלפור חקק, חיו ובגרו בתוך מציאות ירושלמית, אינטרקטיבית, מעורבת, צבעונית של שכונה שהיה בה פסיפס של עדות, טעמים, מראות בלתי נשכחים.
הם חוו לעיתים מצוקה קיומית יום יומית של מחסור וצנע מאותם ימים ובצידה שמחת חיים גדולה מאוד שבאה לידי ביטוי בקשרי המשפחה ובשקידה מתמדת על ידע, תרבות ולימודים.
הבמאי משלב זאת היטב בעין בוחנת וחדה. אבל מבטו הוא בלתי אמצעי.
ספוג בחן של הומור ואהבת חיים
הוא מראיין את אמם של השניים, המספרת בקלילות אבל גם עם הרבה עומק על חייהם וחיי המשפחה, שהיו ספוגים אומנם, לעיתים בכאב קיומי לא פשוט ומאידך מלאים בשמחת חיים וחריצות שבזכותה, פילסו שני התאומים את דרכם, למעמד ראוי של יוצרי תרבות.
הסרט מצליח לפלח זמנים ומקומות. למרות שהוא מתמקד בירושלים של העבר.
הבמאי אילן רהב, הצליח ליצור כאן, במלאכת מחשבת קולנועית יפה, מעמיקה וראויה, סרט שמשרטט את דמותם המיוחדת של שני האחים המשוררים, הרצל ובלפור חקק
ולתת לצופים את התחושה הבלתי אמצעית, של הקרבה אליהם.
ההכרה עימם והאהבה כלפיהם.
