אירוע המופע 'חלון לים התיכון', (מתוך סדרת הזמר 'ממזרח ומים ומכל האפסים' )
ביום חמישי ה-28.1.2016, התקיים בבית התפוצות בת"א המופע 'חלון לים התיכון'- הפרק השני מתוך סדרת הזמר העברי 'ממזרח ומים ומכל האפסים' בהנחייתו של יהודה בלכר. הערב התמקד בהשפעות המזרח,אגן הים התיכון והבלקן על הזמר העברי המתחדש, וחולק לארבע חטיבות שונות כאשר בכל אחת מהן ניתן דגש לסגנון מוסיקלי שונה.
מנחה הערב- יהודה בלכר המצוייד בידע נרחב בכל הקשור לזמר העברי ,היטיב לתאר כיצד האלמנט ה'מזרחי' על גווניו השונים בא לידי ביטוי במוסיקה העברית לאורך השנים וכיצד הסגנונות המוסיקליים השונים שיקפו את מיזוג הגלויות בארץ-החל מתקופת העליות הראשונות ועד ימינו אנו,זאת בכפיפה לנרטיב הטקסטואלי אשר שינה כיוון לאורך השנים בהתאם למגמות החברתיות תרבותיות אשר רווחו בארץ לאורך שנות קיומה.
על הפן המוסיקלי של הערב הופקדו- גילה חסיד- פסנתר ושירה, עוזי רוזנבלט- אקורדיון, ושלישיית הבנים הרעננים-אבנר בן-ארי, עוזי פרינס, וישראל ניצן-שירה, אשר ביצעו במקצועיות ובהנאה רבה את מחרוזות השירים השונות ,וזאת בשיתוף מלא עם הקהל אשר התרפק באהבה על אותם שירים נוסטלגיים אשר הזכירו נשכחות והיוו מעין מסע בזמן לתחנות התרבות השונות לאורך שנות קיומה של המדינה.
חלקו הראשון של הערב הוקדש לשירי העליות הראשונות אשר התאפיינו לרוב בטקסטים לאומיים שורשיים וביטאו את תחושת החדשנות והעשייה אשר ליוותה את המתיישבים בארץ באותה תקופה. בהתאם לתכנים אלו כך גם המלחינים אשר פעלו באותה עת ניסו להתנתק מעט מהתבניות המוסיקליות המוכרות המזוהות עם מקום מוצאם- לרוב מזרח אירופה ,כאשר רבים מהם שילבו ביצירתם אלמנטים אוריינטלים מקומיים אשר הושפעו מההווי אשר שרר בארץ ומנופיה הבתוליים. בחלק זה הושמעו שירים מייצגים של מיטב המלחינים והכותבים הבולטים באותה תקופה- נחום נרדי, מרדכי זעירא,אלתרמן ביאליק ועוד.
המערכה השניה הוקדשה למוסיקה היוונית והבלקנית אשר הפכה פופולרית בארץ החל משנות השבעים כאשר בין היוצרים המזוהים עמה ניתן למנות בין השאר את יהודה פוליקר אשר נוהג לשלב ביצירתו מנגינות יווניות לצד אלמנטים רוקיסטיים וכמובן את אריס סאן אשר פתח את הצוהר לסגנון זה בארץ והיה אחראי ללהיטים רבים. במהלך חלק זה הושמעו שירים רבים ביניהם השיר 'תפוח חנני' אשר הולחן על ידי המלחין יוסף הדר ונחשב ללחן הישראלי הראשון אשר שילב בתוכו מקצב יווני ,וכן השיר הנושא את שם הערב- 'חלון לים התיכון' של פוליקר ויעקב גלעד.שיר זה אמנם נכתב שנים לאחר קום המדינה ,אולם הוא משרטט תמונת עבר משנותיה הראשונות של המדינה,עת ניצולי שואה רבים השתכנו בארץ לאחר זוועות המלחמה ונאחזו בתקוות הקטנות אשר נולדו מתוך יאוש,תוך שהם בונים אט אט את חייהם מחדש.
בהמשך הושמעה מחרוזת משיריו של אריס סאן,שירים המבטאים במידת מה את השינוי שחל לאורך השנים במוסיקה העברית כאשר הרובד החברתי-לאומי פינה את מקומו לטובת ההתעסקות באני הפרטי,בין אם מדובר בשירי אהבה, חיזור,או בטקסטים קלילים ופשוטים שאינם מתיימרים לעסוק בנושאים מורכבים שברומו של עולם.
חלקו השלישי של הערב התמקד בתרבות הלאדינו אשר השתרשה בארץ לאורך השנים,תוצר של התרבות העשירה שהביאו עמם מגורשי ספרד לאחר שנאלצו לעזוב את מקום מוצאם והתיישבו במדינות אגן הים התיכון.חלק זה נפתח בסימן הוקרה לנשיא החמישי יצחק נבון ז"ל אשר כיהן כיו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו ופעל רבות להנחלת תרבות זו בארץ ,בין השאר על ידי כתיבת המחזה הנודע בוסתן ספרדי אשר הביא להכרת תרבות הלאדינו בקרב הקהל הרחב.
לאורך מערכה זו בוצעה מחרוזת שירי לדינו מגוונת אשר כללה בעיקר שירי אהבה וחיזור-חלקם מלווים במלודיה נוגה ואילו השאר קצביים ומהירים יותר, כאשר לצוות הווקאלי הצטרף איציק אורדיטי- דובר לדינו ופעיל ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו.את המחרוזת סיים השיר הנוגה והיפהפה- אדיו קרידה,קטע המושפע מאריה מתוך האופרה לה טריוויאטה של ורדי.
המערכה האחרונה של הערב הוקדשה לסלסול הישראלי -סגנון חמקמק אשר קשה להגדירו על פי קריטריונים ברורים. ניכר כי חלק מהשירים אשר הושמעו בחלק זה אכן מכילים מוטיבים מזרחים אותנטיים,אחרים משלבים 'הגשה מזרחית',ואילו השאר כלל לא משתייכים לז'אנר הים התיכוני על פי פרמטרים מוסיקליים, אך מציגים שיתוף פעולה פורה בין יוצרים אשר מגיעים מרקע עדתי תרבותי שונה. כך לדוגמא השיר- 'עוד יהיה לי', אשר הולחן על ידי ירוסלב יעקובוביץ- שאין לטעות לגבי מוצאו, נכתב על ידי בת הקיבוץ- רחל שפירא ובוצע על ידי מרגלית צנעני,פלורליזם במיטבו.
את הערב סיים המוסיקאי והמבצע יוני רועה אשר ביצע כמה משיריו וסיפר בין השאר על שיתופי הפעולה המוסיקליים בהם לקח חלק לאורך השנים,תוך שהוא מזכיר כמה מהבולטות שביצירותיו, בהן השיר- 'איזו מדינה' אשר כתב לאלי לוזון. שיר זה זכה לתהודה רבה בזמנו ונחשב לחריג בסביבתו המוסיקלית, שכן עד אז רוב הטקסטים בז'אנר הים התיכוני לא התעסקו בסוגיות חברתיות- כל שכן הבעת ביקורת, והתמקדו בעיקר באהבות נכזבות וביחסים שבינו לבינה.
בסיכומו של דבר -היה ערב מהנה ומעשיר אשר הדגיש את חשיבותה של המוסיקה כגורם מגשר ומפשר בין הגוונים השונים הפרושים על גבי הקשת העדתית,הן בימים עברו והן כיום,תוך הצצה לתרבויות השונות אשר השפיעו בעצם הוויתן על התפתחות הסגנונות המוסיקלים השונים.
כתבה: אסנת יששכרוף
