אירוע המדענים בסלון הספרותי

 

 כאשר פוגשים שני מדענים-משוררים בסלון הספרותי של חגית בת-אליעזר בדיזנגוף סנטר, אי אפשר שלא לתהות – איך קורה שבני אדם מסוימים בורכו בכישרון בכמה תחומים בו -זמנית.

פגשנו משוררים עטורי פרסים שהם גם מדענים מהוללים – ואיך זה שמדעי הטבע מתחברים כל כך טוב למדעי הרוח? ומכאן צצה האפשרות לפתח שיחות עשירות בנושאים רבים.

בערב קסום אחד, ב21 לינואר 2016   פגשנו את  פרופ' פיני גורפיל – ראש המכון לחקר החלל בטכניון שבחיפה ואת עמית שמרת המרצה בחוג להוראת המתמטיקה באוניברסיטת באר שבע.

אבל העיקר – הם השירים.  גם המנחה – המשוררת חגית בת אליעזר– בעלת תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב, ואין כמוה לנהל ערב כה מעניין.

לי עצמי יש  קשר לטכנולוגיה וגם לכתיבת שירה ופרוזה. ואף השתתפתי לפני כ-20 שנה בצוות שתכנן את לווין הטק-סט, הלוויין הישראלי הראשון שהכניס את מדינת ישראל למועדון החלל העולמי היוקרתי. לא סתם יש הקוראים לאנשי הרוח "אסטרונאוטים" כי יכולים הם לשקוע לנושא אישי ולכתוב חוויות מהנפש פנימה ודמיונם מרחף בשחקים...

פיני גורפיל קורא שירים ארוטיים מרומזים-עקיפים-פילוסופיים – וזה מיוחד מאוד. לעתים הוא עצמו אינו יכול להסביר מה הניע אותו לכתוב כך, וכולנו שותפים לרגע נדיר של תהייה מהנה. גם בנו בן ה-16 השתתף באופן פעיל בשיחת המבוגרים, ונראה שהוא אמן צעיר - אולי בזכות לימודיו במגמת התיאטרון בבית ספר "רעות" בחיפה.

עמית שמרת קורא שיר על כלבתו ומעורר את הזדהותם של השומעים. עמית מושפע מזיכרונות על אביו המנוח שהלך לעולמו כשעמית היה בן 27. ברוב שיריו ניכר עולם האבל המקנן בליבו והוא מקור להשראה המובילה לתחומים נוספים.

ואז קורא שיר נוסף על אבא ועוד אחד. אנחנו שמים לב לאבל על אביו ואומרים לו את זה. "לא כולם ככה?" הוא שואל. לא, כל אחד מרגיש אחרת כלפי אביו. אני מתיישב לידו, נדרך. הוא גורם לי לחשוב על כך שאני גדלתי ללא אבא כלל - ללא אבא חי וללא אבא מת. רק שמועות גונבו לאוזני מי הוא היה ותמונה אחת דהויה. שיריו של עמית מבהירים משהו שלא חוויתי מעולם – ואולי זה כוחה הגדול של השירה?

לעמית שמרת גם שיר חברתי המזכיר את אֲמָנַת חֶבֶר הַלְּאֻמִּים מִשְּנַת 1938. זהו המוסד הכושל שקדם לאו"ם שגם הוא כושל לא פחות מקודמו...

לסיום פיני גורפיל קרא שיר, שנכתב לאחרונה כתגובה לשיר "נריה" של עמית שמרת שפורסם בדף האירוע בפייסבוק. ויפה שנוצר קשר בין שירי שני המדענים-משוררים וכך נכתב שיר חדש.

 

כתב: נפתלי בלבן-אוברהנד

 

 

 

logo בניית אתרים