סקירת ההצגה - מיה לוין מתה  בפסטיבל צו קריאה 10

המחזה עוסק בסיטואציה אבסורדית קמעה, בה דינה הורגת בשוגג את חברת הקיבוץ מיה לוין, במסגרת ויכוח על חתול. דינה חסרת האונים, מכסה אותה בשטיח ומסתירה אותה בביתה. היא קוראת לעזרה את האקס המיתולוגי, אלי, שמאז פרידתם נותר רווק המנהל מערכות יחסים רופפות, בעוד דינה כבר מצאה את בחיר ליבה והקימה לה  משפחה. לכאורה המחזה שואף לעסוק בדילמות של חברות ונאמנות מול ערך חיי אדם וחוקי מוסר אנושיים. 

הלכה למעשה, ניכר כי המחזה, כפי שהוא נכתב, לא תיעל עצמו כראוי להשגת המטרה הזו. העלילה התפזרה לעסוק בזוטות, המשרתות נופך קומי אך ורק לשם הבידור; דוגמת הקושי לקבור גופה כשבתחתית הבור מהלך לו דורבן, או ניסיונות הסתרת הגופה ממזכיר הקיבוץ בדרכים יצירתיות אך  כאלה המייגעות את קהל הצופים .

בפסטיבל המייעד עצמו עידוד כתיבה מחזאית, ועל פי קריטריון הכתיבה בורר את יצירותיו, חובה עליו  להחמיר עם עצמו בבחירת המחזות. בייחוד כשפסטיבל זה לוקח על עצמו תפקיד המהווה סמן מוביל  של מחזאות לעתיד לבוא  בתיאטרון הישראלי.

אולי היוצרים שבינינו צריכים להקשות על עצמם בשאלות לפני היציאה אל האור, כפי שחברה שלי שאלה בסיום הצפייה: "לא הבנתי למה נכתב המחזה הזה..."


כתבה: רונה נבון