פרשת ויחי היא האחרונה בספר בראשית.

הפרשת פותחת  בסיום חיו של יעקוב אבינו במשך 17 שנה במצרים. לאחר שנים רבות של תלאות סבל וצער כפי שאומר  יעקוב לפרעה "ימי שני מגורי שלושים ומאה שנה מעט ורעים היו" (פרק מ"ז פסוק ט). שנותיו האחרונות בסביבת יוסף השליט על כל מצריים, ויחד עם  כל בניו ונכדיו מביאות מעט נחת ושלווה  ליעקב ובכך הוא  מתפנה לברך כל אחד  מהשבטים לפני מותו.

התורה מספרת (פסוק כ"ח) "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם" . מה פרוש המילים "איש אשר כברכתו"? רש"י מסביר כי הברכה העתידה לבוא על כל אחד ואחד, משמעות הדברים בעומק משמעה היא כי  עצם הברכה לא יוצרת דבר חדש. השפע כבר קיים במקור ועתיד להגיע לאותו אדם. הברכה רק מגלה ומורידה את כל מה שכבר נמצא במקור השפע העלול להישאר בעולם העליון יותר, להיות נעלם ונסתר או לבוא רק לאחר זמן ממושך וכדי למנוע את עיכוב השפע באה הברכה. הברכה גורמת לשפע לרדת ולהתגלות כאן למטה בעולם הגשמי.

המכנה המשותף בדברי יעקוב בברכות הייתה הגדרת התכונה המיוחדת והאישית של כל אחד מהשבטים, אכן לחלקם ההגדרה ניתנה מתוך תוכחה ומוסר ולחלקם היא נתנה מתוך ברכה ובעצם הכול זה ברכות נעלות ומיוחדות, גם תוכחות קשות אלו הן ברכות  כי יעקוב לימד כל אחד מבניו להבין ולהכיר את עצמו. מי הוא? ומה מהות כוחותיו וזה הברכה הגדולה שיכול האדם לקבל כדי לממש את הפוטנציאל האישי ולא להתבזבז באפיקים שלא יביאו לו תועלת.

יעקוב אבינו בברכותיו הביט לעומק הכוחות הפנימיים של בניו, בכך  שהסתכל בשורש  הנשמתי העליון של כל אחד ושם בעצם נקבע הכוח האמיתי בהתאם לאופי נשמתו ידע לכוון למטרה ולברך כל אחד מעומק השורש העליון ואז ההשפעה תזרום ותתחבר בצורה מלאה למציאות החיים כאן.

בסיום ברכותיו לאחר שבירך כל אחד בנפרד. חזר וכללן כאחד יעקוב העניק ברכה כללית לכולם כמו שכתוב "כל אלא שבטי ישראל...ויברך אותם" בברכה זו העניק יעקוב כוח עצום ומופלא לבנות משפחה אחת גדולה ומושלמת כדי לייצור  הרמוניה בן כולם שכל אחד יתפוס את מקומו הראוי לו. וביחד לשרת את כל המשפחה כולה כל אחד לפי כישרונותיו לפי עומק הברכות שברך אותם אביהם

נזכה להתברך בברכת יעקוב "לישועתך קיוויתי ה" תפילה וישועה לכל עם ישראל שיסורו המחיצות בננו ויתגלה הכוח האמתי הנמצא בכל יהודי.