האדם כתבנית נוף שידוריו
( על המונודרמה נפילה בשידור חי מאת אריה קרישק)

ביום רביעי ה15 לאוקטובר עלתה בתאטרון גבעתיים, במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים, המונודרמה נפילה בשידור חי, מאת אריה קרישק בביצועו של השחקן הותיק והמוכשר אלכס אנסקי.

לבדו, מול מיקרופון שהוא ידידו וכלי השרת שלו עשרות שנים, יושב השדרן הידוע עברי גולן, ומחליט לפרוס בפני מאזיניו הרבים חשבון נפש נוקב עם עצמו, מקום העבודה שלו והחברה הישראלית בכלל.

החשיפה הזאת, מסמלת בבירור כמובן את נפילתו. עברי גולן מתאר כשל אהבה יפה, בדידות, העמדות פנים, התמודדות מול חברה חומרנית, מנוכרת. המכה ללא רחם בחלשיה וחסרי האונים שלה פעם אחר פעם.

בכישרון גדול, טווי היטב, ממונולוג שוטף אבל רב משמעות יצר אריה קרישק גם בבואה בלתי נוחה לנו. קרי "לשמוע". לא ל"ראות" כפי שזה נהוג בימנו דרך המדיום הקר, הטלוויזיוני.

באחת, הוא מושיב אותנו, הצופים מול המדיום החם של הרדיו ולשם כך מופיע על הבמה שחקן גדול באמת וגם שדרן בעצמו, המכיר את המדיה הרדיופונית על בוריה.

כך בסינתיזה הזו שבין השניים ובניצוחו של הבמאי המוכשר אלכס כגן, נוצרה לפנינו אחת מהמונודרמות הטובות ביותר בתיאטרון הישראלי.

באיכותה. בהיותה נוקבת, אמיתית ומשמעותית.

בעיקר בקריאה הבלתי אמצעית שלה

להתעורר אל המציאות הישראלית, התובענית והאכזרית לעיתים בת ימנו, מתוך עמדה של צורך אמיתי: פוליטי, רוחני, תרבותי לשינוי מהותי במציאות זו למען   ישתנו לטובה איכות חייהם  של אלו החיים בה, מדי יום ביומו.

ההצגה והמחזה יצרו אם כך מרקם ראוי של שלמות תיאטרלית מרתקת הראויה לצפיה ולעניין גדול בה.