הִדְלַקְתִּי הַנֵּרוֹת

בַּקְבּוּק הַיַּיִן עַל הַשֻּׁלְחָן מֻנָּח,

גַּם סָלַט הָאָבוֹקָדוֹ מְתֻבָּל לִימוֹן.

אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַתְּפִלָּה

נִגּוּנֶיהָ וְקוֹלָהּ

גּוֹזְמִים וְרָדִים בְּשַׁעֲרֵי

מִשְׂגָּב לַדַּךְ.

אַחַר-כָּךְ הַמַּלְאָכִים, הַזְּמִירוֹת שֶׁלִּי,

הַשֻּׁלְחָן הַנָּמוּךְ

שֶׁל הַיְשׁוּעָה