מנוי לפורטל בכיוון הרוח



צילום: רדי רובינשטיין 
'פרנקנשטיין הצעיר' בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין / אסנת יששכרוף

 

השם פרנקנשטיין שגור במחוזותינו שנים רבות, כאשר לאורך הזמן נוצרו לא מעט יצירות המבוססות על אותו ספר נודע של מרי שלי, אשר נכתב בעקבות תחרות ספרי מתח שנערכה בחצר ביתו של המשורר לורד ביירון. עלילת הספר מתמקדת במדען צעיר המתמחה בחקר המח, אשר משתעשע ברעיון להפיח חיים בחומרים מתים. וכך הוא יוצר גוף חי המתבסס על איבריהם של אנשים אשר נפחו את נשמתם זה מכבר. אך התוצאה הנה הרסנית, שכן התוצר הסופי הוא אינו אלא מפלצת המעוררת אימה בקרב אנשי העיירה...

אם בתחילה ספר זה השתייך לז'אנר הספרות הגותית אשר היה פופולארי במיוחד באותה תקופה, הרי שכיום ניתן לשייך אותו לסוגות שונות בין אם מדובר במדע בדיוני או בז'אנר הפסיכולוגי, שכן מדובר בסיפור הנוגע ברבדים שונים, הן בשל התקופה בה הוא נכתב, שהרי הוא חושף לא מעט תהיות בנוגע לסגולותיו של המדע המודרני המתגבש ולעיסוק שביצירת חיים שלא באמצעות הטבע, והן בשל המסרים החברתיים שהוא נושא בחובו. שכן נשאלת השאלה- מה היא מפלצת וכיצד ניתן להגדיר אותה? האם  החברה נוטה להגדיר מפלצות בשל דעות קדומות, או שמא ניתן לשייך זאת לגישה הסטרוקטורליסטית אשר קובעת כי מושג מסויים נקבע באופן דיכוטומי ביחס להיפוכו, כלומר- הטוב נקבע לעומת הרע, היפה לעומת המכוער וכן הלאה.

 

לאחר שבשנות השלושים נעשו מספר סרטים עלילתיים המבוססים על סיפורו של פרנקנשטין, בשנת  1974 הבמאי הנודע מל ברוקס החליט ליצור גרסה פארודית משלו לסיפור העונה לשם- 'פרנקנשטיין הצעיר'. סרט זה הצטייר בגוון פארודי קומי ונודע כקומדיית אימה ראשונה מסוגה.

לאחר שסרט אחר בבימויו של ברוקס- 'המפיקים', עובד גם הוא למחזמר ונחל הצלחה רבה כמה שנים קודם לכן, בשנת 2006 החל ברוקס לעבד את פרנקנשטיין הצעיר למחזמר ביחד עם תומאס מיהאן.

לאחר שהמחזמר הוצג בברודווי ובלונדון ואף נחל הצלחה רבה בווסט אנד, כעת הוא מועלה בבכורה ישראלית בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, בבימויו המופלא של שוקי וגנר ובתרגומה השנון של עינת ברנובסקי, על ידי תלמידי שנה ג' המסיימים בימים אלו את לימודיהם בסטודיו.

 

הגרסאות של ברוקס לסיפורו של פרנקנשטיין- הן בקולנוע והן בתיאטרון, לא מתאפיינות רק בנימה פארודית קומית, שכן בשונה מהעלילה המקורית, כעת הסיפור מתמקד בנכדו של פרנקנשטיין- ד"'ר פרידריך פרנקונסטין הצעיר ( דור הררי המופלא), מומחה לאנטומיה העוסק בחקר המח, אשר מתכחש בתחילה לשם משפחתו המקורי וכן לסיפורי הזוועה אשר יוחסו לסבו- ויקטור וון פרנקנשטיין (עומר דץ), שכן לדבריו הוא עוסק ב- 'מדע טהור ולא בניסויים הזויים'.

אך לאחר מותו של סבו, פרידריך נקרא להגיע בדחיפות לטירתו של הסב בטרנסילבניה, חבל ארץ ברומניה אשר אכלס סיפורי אימה שונים לאורך ההיסטוריה וביניהם סיפורו של דרקולה. שם, הוא חובר למספר דמויות מקומיות אשר מעודדות אותו לשמר את הגחלת המשפחתית ולהוקיר את מורשתו הספק מדעית ספק מטורללת של סבו, זאת לנוכח התנגדותם של תושבי העיירה אשר מוטרדים לגבי המתרחש בטירה המקוללת, כאשר בראשם עומד מפקח המשטרה- קאמפ (אנטון מקלנקו), שהאגדה מספרת כי אחת המפלצות- יציר כפיו של הסב, קטעה את ידו ורגלו.

 

וכך אנו מתוודעים לחבריו החדשים של פרנקנשטיין הצעיר וביניהם- איגור הגיבן (תומר ברש/אור משה) המצוייד בגיבנת תזזיתית אשר עוברת מצד לצד, אינגה(נועם ארד/יעל אלקנה)- האסיסטנטית הבלונדינית חובבת היודל, בעלת המבע המופתע והדיבור המודגש, מנהלת הטירה- פראו בלוכר(דניאלה דלין)-  בעלת הטונציה האימתנית אשר חזותה הקשוחה מתקלפת מעת לעת בעודה מתרפקת על הרומן הסאדו מזוכיסטי שניהלה בעבר עם סבו של פרידריך- ויקטור, כאשר היא מדמה עצמה  לעז במערה חשוכה הנתונה לחסדיו של תיש זקן וחרמן.

דמות נוספת אשר מפציעה לאורך המחזה היא אליזבת (שיר פופוביץ)- ארוסתו של פרידריך אשר נפרדת ממנו בטרם נסיעתו לטרנסילבניה באמצעות הנאמבר- 'אל תיגע בי' החושף את אישיותה הפרדוקסלית משהו, שכן חזותה הסקסית/חושנית מתנגשת עם סלידתה ממגע פיזי והימנעותה ממעשי תאווה, כפי שהיא מספרת בשיר, שכן לדבריה- מערכת היחסים הפיזית ביניהם מקומה רק בדמיון….

 

בעקבות סיוט שפוקד אותו בלילו הראשון בטירה במהלכו הוא פוגש ברוחו של סבו, פרידריך מתחקה  אחר הנעשה בטירה, כאשר נגינת כינור מסתורית מובילה אותו ואת חבריו לעבר המעבדה הסודית של סבו. שם, מנהלת הטירה הקשוחה- פראו בלוכר, מציגה בפניו את 'המדריך להקמת המתים' אשר נכתב על ידי סבו. וכך, פרנקונסטין הצעיר זונח את את הגישה המדעית הריאליסטית לפיה התחנך ומשתמש בידע המקצועי שבאמתחתו על מנת להמשיך את המסורת המשפחתית ה'מטורללת' של סבו ולהקים מתים לתחייה.

פרידריך מסתייע בגיבן החביב איגור ומבקש ממנו להשיג גופה ארוכה, גדולת מימדים וכן מח של אדם בעל מנת משכל גבוהה במיוחד. אך עם תחילת הניסוי מסתבר כי איגור 'בילבל בין המוחות', שכן המח אשר שימש בפועל לצורך הניסוי שייך לאדם אלים, גמלוני, בעל יכולת קוגנטיבית נמוכה, נטול יכולת דיבור ברורה, הלוקה בדפוסים חברתיים קלוקלים, זאת בלשון המעטה.

בעקבות הניסוי הכושל חששותיהם של אנשי העיירה מתאמתים, כאשר היצור ענק המימדים בורח מהטירה  ומתהלך חופשי  ברחבי העיירה, שכן האדם היחיד אשר חפץ בחברתו הוא הרולד העיוור הבודד, הכמה למגע ידי אדם.

 

בסופו של דבר החבורה מצליחה ללכוד את הענק הסורר, כאשר פרידריך גורס כי יש להפגין כלפיו רוך ואהבה ולהעניק לו תחושת שייכות, שהרי בסך הכל גם הוא כמו כולם רוצה להרגיש נאהב.

ואכן, באמצעות עבודה קפדנית ומסורה פרידריך מנסה להוכיח לאנשי הכפר כי לא מדובר ביצור חסר תקנה, זאת על ידי ריקוד סטפס ווירטואוזי בהשתתפות פרידריך, המפלצת ושאר החברים, לצלילי השיר- puttin on the ritz. אך בסופו של הקטע, ניצוץ אש אשר נדלק בקהל מוציא את הענק משלוותו כאשר הוא מתפרץ לעבר הקהל וחוטף את אליזבת המסכנה אשר הגיעה לעיירה כדי להפתיע את אהובה, בזמן שציפתה לה הפתעה משל עצמה, כאשר היא מוצאת את פרידריך ואינגה בעיצומו של אקט אינטימי….

בעוד אנשי העיירה שבים לחוש פחד ואימה, הרי שאליזבת מצידה מגלה צדדים אנושיים ורכים במפלצת השנואה ומתוודעת בשעה טובה למסתורין של החיים….

 

לבסוף, החבורה מצליחה ללכוד את הענק בשנית, כאשר פרידריך פוצח בניסוי חדש בטענה שניתן להעביר אינטליגנציה אנושית ממח אחד לשני, שהרי בסופו של דבר כל שנדרש הוא רק לגרות את הקורטקס (קליפת המח).

האם הניסוי יצליח? מה יעלה בגורלה של המפלצת האימתנית?

והאם פרידריך יצליח להתחבב על אנשי העיירה?

 

 

אף על פי שז'אנר סרטי האימה מתהדר לרוב בדמויות דיכוטומיות, שטוחות משהו, אשר מקנות ערך פארודי לעלילה, הרי שהייחודיות של 'פרנקנשטיין הצעיר' בבימוי הנוכחי, באה לידי ביטוי בעלילה בעלת עומק פסיכולוגי המגובה בתרגום מרענן רצוף שנינוניות ורמיזות אקטואליות, כאשר הדמויות השונות, על אף  הממד הקומי המיוחס לרובן, מתאפיינות בדינמיקה מעמיקה, פרדוקסלית לעתים, המשלבת בין עוצמה לרכות.

למרות שמדובר במחזמר דינמי רווי משתתפים, הרי שניכר כי נעשתה עבודת בימוי מדוקדקת כאשר כל דמות זוכה לטיפול מעמיק אשר מבליט את הצדדים השונים הגלומים בה, זאת בנוסף לעבודת צוות נפלאה אשר מסייעת לטוות קו דינמי ועקבי המעצים את ההתרחשויות השונות לאורך המחזה. מעבר לכך, נראה כי הסימביוזה בין האלמנטים השונים המשולבים במחזה תורמת להדגשת המסר החברתי הגלום בו, שכן האבסולוטיות המאפיינת כל סצנה וסצנה מרתקת את הצופים ומעלה בקרבם תהיות רבות לגבי דעות קדומות ודפוסים חברתיים/מגדריים, כאשר מעל לכל מהדהדת השאלה- האם הרוע הוא למעשה תוצר של בדידות וחוסר הבנה חברתית?

 

יש לציין את הקאסט הנפלא ובראשו דור הררי אשר הפליא לגלם את דמותו של פרידריך והוביל את העלילה באופן דינמי ומושכל, כאשר הוא מפגין מימיקה מופלאה ותצוגת משחק כובשת ואינטליגנטית, שכן יש ביכולתו ללהטט באופן מושלם בין משחק, ריקוד ושירה. גל בן עמרה בדמותה של המפלצת נטולת השם הפגין יכולת משחק מדוקדקת, בעלת ניואנסים מדוייקים, כאשר הוא מפגין קשת רחבה של מבעים, זאת למרות שמדובר בדמות אשר ניטלת ממנה יכולת הדיבור לאורך רוב רובו של המחזה. שיר פופוביץ' המגלמת את דמותה של אליזבת ארוסתו של פרידריך, מציגה דמות קוקטית, ממגנטת, כאשר היא מיטיבה להדגיש את המימד הפרדוקסלי המורכב המאפיין דמות זו. נועם ארד מפגינה קסם רב בדמותה של אינגה- האסיסטנטית של פרדריק, כאשר היא משלבת במשחקה הומור רב, לצד רגישות רבה. תומר ברש בדמותו של איגור הגיבן, מפגין יכולת משחק משובחת, מלאת הומור, כאשר הוא מיטיב להדגיש את הממד הפארודי המיוחס למחזה. דניאלה לדין מרתקת בדמותה של מנהלת הטירה פראו בלוכר, כאשר היא מציגה דמות מסתורית ומעמיקה הנעה בין נוקשות וקשיחות פיזית לבין פורקן רגשי כובש. עומר דץ- בתפקיד סבו של פרידריך המגיח בחלומו, מציג משחק כריזמטי ויכולת שירה סוחפת. אנטון מקלנקו בדמותו של המפקח קאמפ מדגיש במשחו את הסקרנות והמצוקה האופפים את אנשי העיירה לנוכח היווצרתה של המפלצת החדשה, ואופיר מרטין בתפקיד העיוור המתבודד מציג נאמבר מרגש ונוגע ללב המיטיב להמחיש את מרכיב הבדידות אשר נוכח לאורך המחזה, בעיקר בכל הקשור לדמותו של המפלצת.  כמו כן, יש לציין את שאר חברי הקורוס אשר כל אחד מהם תרם ליצירת מפגן תיאטרלי סוחף וייחודי.

מעבר לכך, המחזמר מגובה במוסיקה נפלאה המלווה את העלילה ומשתלבת באופן סימביוטי ודינמי עם ההתרחשויות השונות לאורך המחזה, זאת באמצעות נגינה חיה המבוצעת לעילא ולעילא, תחת ניהולו המוסיקלי של טל בלכרוביץ'. עוד יש לציין את התפאורה המינימליסטית אך הקולעת, התלבושות המיטיבות להמחיש את הלך הרוח של כל דמות ודמות וכן הכוריאוגרפיה המרשימה המיטיבה לייצר תנועה וזרימה מרחבית. כל המרכיבים הללו תורמים ליצירת מפגן תיאטרלי מרשים ורב גוני אשר לא נופל באיכויותיו ממחזות זמר גדולים ומושקעים המוצגים לפרקים בתיאטראות הרפרטוארים. זאת בתקווה שהמחזמר  בהפקה הנוכחית אכן יפרוץ את גבולות הסטודיו ויועלה על במות נוספות, שכן מדובר במחזמר בעל פוטנציאל מסחרי ואמנותי לא מבוטל.

 

פרנקנשטיין הצעיר בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין

 

מחזה: מל ברוקס ותומס מיהאן

מוסיקה ופזמונים: מל ברוקס

 

בימוי: שוקי וגנר

תרגום: עינת ברנובסקי

ניהול אמנותי: לילך סגל

ניהול מוסיקלי,ניצוח ופסנתר: טל בלכרוביץ'

עוזרת ניהול מוסיקלי ופסנתר: מיכל סולומון

כוריאוגרפיה: תום אפלבאום

עוזרת כוריאוגרפיה: קטיה רוזנפלד

תלבושות: מאי ברנע

תפאורה: ארז יניב

תאורה: אייל תבורי

 

הפקה:

 

מנהל הפקה: אייל תבורי.  עוזר מנהל הפקה: אליהו עזר. עוזרי במאי: עדן בר, תום זידנר.

צוות טכני: אור גרוס, מאיה ויטלין, מעיין שרגא, גבריאל אשרוב

צילום סטילס ועריכת טריילר: רדי רובינשטיין.

 

נגנים:

 

תופים: דור בירן/אסף דגן.  חליל,קלרינט, סקסופון: אייל אייזיק/שחר אמדור

כינור: יוליה קליין/ליה רייחלין/רוני סיילר

קונטרבס: גיל גולדין/חגי זהבי

 

משתתפים:

 

ד"ר פרידריך פרנקנשטיין- דור הררי

המפלצת- גל בן עמרה

פראו בלוכר- דניאלה דלין 

אינגה- נועם ארד/יעל אלקנה

איגור- תומר ברש/אור משה

המפקח קאמפ- אנטון מקלנקו

אליזבת- שיר פופוביץ'

זיגי אדיוט הכפר, נוסע, מדען, דרקולה- רן יעקביאן

אשת הכפר, סטודנטית, נוסעת- שירן נחום

דר' ויקטור פרנקנשטיין, איש הכפר- עומר דץ

איש הכפר, מצחצח נעליים, סטודנט- פיני גואטה

אשת הכפר, סטודנטית, נוסעת, טאשה שיער- מאי גריאני

איש הכפר, מר היטלופ, נער מברק, נוסעף מדען, בוב האסטרולוג- יונתן קוגלר

אשת הכפר, סטודנטית, נוסעת, מדען, מארשה ציפורניים- מיכל עוזיאל

המתבודד העיוור, סטודנט, נוסע, מדען- אופיר מרטין

 

 

 

טואול - בניית אתרים