מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          



 


המופע של יונה וולך
/ חגית בת אליעזר

 

במסגרת הסדרה "צוותרבות" התקיים ביום שישי 21.10 בצוותא תל אביב מופע ספרותי מוזיקלי לכבוד המשוררת יונה וולך. הנחייתה של השחקנית אסי לוי, שחבשה כובע שוליים ולבשה ג'ינס, כדרכה של יונה, הייתה בטוחה ונמרצת. "המשוררת יונה וולך נתנה השראה לאמנים: צילמו אותה, ציירו, הקדישו לה שירים, עשו עליה סרטים והלחינו, הלחינו המון" – אמרה אסי לוי, והזניקה את המופע.

 

"בציר טוב" – הוא אלבום שיריה של יונה וולך, שהולחן ע"י המוזיקאים-חברים אילן וירצברג ושמעון גלבץ ויצא בשנת 1982. לאחרונה הוא נבחר כאלבום שירי משוררים הטוב ביותר. אילן וירצברג עלה לבמה, גיטרה בידיו בפיו שירי "בציר טוב" וסיפורים על מהלך העבודה המשותפת שלו עם שמעון גלבץ ויונה וולך על שירי האלבום, שראשיתה – השיר "הבובה של גוגול", אותו הלחין שמעון גלבץ כשיר ילדים ואף שלח אותו לפסטיבל שירי ילדים מס' 9 בשנת 1978. כדי לטשטש רמזים מיניים שבשיר, כי הרי נכתב על בובת מין, שמו הוסב ל- "שן, דובי, שן" ושני המוזיקאים נפגשו עם יונה וולך, כדי שתכניס שינויים גם במילות השיר. מאז אותה הפגישה שלושתם המשיכו לעבוד יחד על שירי "בציר טוב". אילן וירצברג את השירים: "אוֹי ציפורה", "זה היה אצלי בידיים", והקהל הצטרף אליו בקטעי הפזמון החוזר. לביצוע השיר "אני הולך במישור" אותו שר באלבום שמעון גלבץ, הצטרף לאילן וירצברג המוסיקאי ערן צור, אשר ביצע גם "אתה חברה שלי" – שיר אותו הלחין וכלל באלבום שירי יונה וולך, שיצא בשנת 1997. האלבום כולל מספר שירים מ"בציר טוב" בעיבוד וביצוע מחודשים ורובו – לחנים חדשים של ערן צור, אלי אברמוב, יובל מסנר, קורין אלאל ורונה קינן, שהייתה אך בת 17 כשהלחינה את השיר "קסיוס". והינה המוסיקאית רונה קינן עולה על במת צוותא לביצוע השיר המוקדם של יונה מספר "דברים" ויללות אינדיאניות של קסיוס-יונה-רונה מהדהדות האולם צוותא.

 

זה המקום להזכיר, שהמופע מתקיים במלאות יובל לספרה הראשון של יונה וולך "דברים" – שפורסם בשנת 1966 בהוצאת "עכשיו" בעידודו ובעריכתו של גבריאל מוקד, שהיה הראשון שפרסם את שיריה של יונה וולך בת ה- 20 בשנת 1964 בגיליון מספר 10 של כתב העת שלו "עכשיו", שיוצא לאור משנת 1957 ועד עכשיו.

 

הסופר והמשורר רוני סומק עלה על הבמה, כשבידיו עותק של הספר "דברים" עצמו - בן ה-50 בכריכה הוורדרדה ההיסטורית. רוני סומק הזכיר את גבריאל מוקד ואת ערב המשוררים שאורגן בחסות כתב העת "עכשיו" באותו האולם, בצוותא בשנת 1975, בניהולו של ניסים ציון, עבות הזקן. רוני סיפר על השתתפותה של יונה באותו ערב משוררים, אשר תחילה תכננה להגיח מארון מתים שעל הבמה ואז, בתיווכו של רוני, נעתרה לבקשתו של ציון לנהוג בקונפורמיות המקובלת. רוני סומק קרא את השיר:

דֻֻּבָּה גריזילית גִּדְּלָה אותי

חלב כוכבים היה מזוני העקרי

הדבר הראשון שראיתי

בימי חיי כַּוָּנָתִי שאני זוכר

היה אני איך אוכל לשכֹּח

 

אשר, לדבריו, מהווה מעין תעודת זהות פואטית של יונה וולך. רוני סומק הדגים את משלבי הלשון השונים של שירתה של יונה וולך מתוך השיר המכונן "עברית". בשכנות טובה עם הקטע בשפה "הנקייה"

 

העברית היא אישה מתרחצת

העברית היא בת-שבע נקיה

העברית היא פסל שלא פוסל

יש לה נקודות חן קטנות וסימני לידה

ככל שהיא מתבגרת היא יותר יפה

 

נמצאת השורה הסלנגית הבוטה: "עברית היא סקסמניאקית".

 

גם דורית זילברמן – עורכת דין, סופרת, דוקטור לספרות, שחקרה את שירתה של יונה וולך במסגרת לימודי התואר השני שלה, ופרסמה את עבודת המאסטר תחת הכותרת "העברית היא אישה מתרחצת", סיפרה על אירוע משוררים בצוותא, אבל זה, שבו יונה וולך לא הוזמנה לקרוא שירים, אלא הייתה בקהל, משכה תשומת לב והפריעה בקריאות רמות והליכה הפגנתית באולם. דורית אף למדה מהתנהגותה המוחצנת של יונה והנחתה שחקנית, שהושתלה באולם, להפריע לדבריה באירוע בהנחייתה. כיאה לחוקרת ספרות, דורית "ניתחה" שני שירים של יונה וולך שהוקרנו על המסך ועשתה זאת בצורה מרתקת נמרצת ועם הומור.

 

אוֹיוֹי

 

או ציפורה לאן נתקענו

יָמִים קָשים או תאמרי במלעיל

יָמִים קָשים, כמו לשתות

את כל הַיַּמִּים בְקשית באיזה

תחבושות נֵחָבֵש הלילה פרחוניות

ורודות ובסוף צהובות וביום

וי צפורה איפה אנחנו עומדים.

 

ימים קשים – אך ליונה וולך אורך רוח להתמקד במלים- במסמן ולא במסומן והיא משתעתעת בהגייה מלעילית. הצליל של שתי המילים מוביל אותה לדימוי המקורי של הקושי – "כמו לשתות את כל הימים בקשית", ובין יתר דברי הפרשנות, דורית ציינה שהשתנות הצבעים: פרחוניות-ורודות-צהובות היא מהלך הקמילה.

 

מיכל דורון – משוררת וגרפולוגית בחנה את כתב היד של יונה וולך, אשר הגיע לידיה משני מקורות: מחברת שורות של יונה וולך, תלמידת התיכון, ששמורה בארכיון גנזים ומכתב על דף חלק, אותו העמיד לרשותה גבריאל מוקד. מיכל דורון הציגה בפנינו את הניתוח הגרפולוגי ממנו עולות תכונות אופי מתנגשות: העמידה על דעתה, המרדנות, המהפכנות, הדחף לפרוץ ולהתבלט ומצד שני – שבירות, והתכנסות פנימה. האות "ל", ממנה ניתן להסיק על דמות האב, נראית בכתב ידה של יונה וולך כמו דגל שמונף במאמץ רב ומעידה על קושי וחסר.

 

המוסיקאית שילה פרבר סיפרה על השפעת שירי יונה וולך עליה, מאז נחשפה אליהם בגיל  17 וקראה את השיר שהיה תלוי שנים מעל למיטתה:

 

החיים שיש לך

החיים שיש לך

הם החיים שחיית

הבט אחורה בהבנה

מצא את נקודת הבראשית

הבריאה

ברא את עצמך

זה העולם הטוב ביותר

היחיד

שתוכל לברוא

כל זה מצוי בתוכך

גלה אותו

התחל מהתחלה

הבט על חייך

כעל שעור רע

על מה שהיה

כעל עונש

הרחקה

כעמידה בפינה

נוקאאוט בסיבוב הראשון

תקן

כאחד שהבריא

כאחד שחלה.

 

שילה פרבר ניגנה בגיטרה ושרה את השיר "סקס אחר" ואז הניחה את הגיטרה בצד ושרה ללא ליווי מוזיקלי את השיר "הבובה של גוגול" מפסטיבל שירי הילדים של שנת 1978, תוך כדי ריקוד ילדותי שובב.

 

בדצמבר 2014 עלה לאקרנים הסרט של ניר ברגמן ודיתה גרי "יונה" – לפי הספר הביוגרפי של יגאל סרנה, בו השחקנית נעמי לבוב גילמה את התפקיד הראשי של יונה וולך. לאחר הקרנת קטע מהסרט, נעמי לבוב דיברה על חווית העבודה על התפקיד בסרט, על החודשיים של צילומים מרוכזים. רוני סומק הדריך אותה, איך לקרוא את השירים בסרט, כמשורר, שהכיר את יונה וולך אישית. מבול המילים וחשיבותן סחרר את נעמי עד כדי כך, שהיא נזקקה לשבוע שתיקת ויפאסנה ולאחריו למדה לדבר מחדש.

 

זה היה מופע אומנותי רב-תחומי מוצלח, הודות לעניין המתמשך בדמותה של יונה וולך ובזכות המנחה והאמנים הכריזמטיים. על הערך הספרותי של שירת יונה וולך ובפרט על שירי "דברים" - ספר הביכורים המופתי שלה, מומלץ לקרוא את המאמר המקיף של פרופסור גבריאל מוקד במולט יקום של אלי אשד:

 

https://no666.wordpress.com/2009/08/26/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%9A/

 

 

 

 

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים