מנוי לפורטל בכיוון הרוח

מאמר:
וא ו ל י   ב כ ל   ז א ת   /עמיקם יסעור

 

 

       

 מי התגלה כמהמר וקלפן? מי הפילה את עוברה? מי עשתה פוזה במשרד כדי לצוד מחזר? האם

הצליחה בכך? מי חיזר על ידי כתיבת מכתבים? מה הייתה התגובה?  מי נזקק לעורך דין כדי לצאת מן

המצר? מי האם הסנובית שלא אהבה את הכלה המיועדת?  מה קרה לשמלת החתונה?  מי התחתנה בלי

מוזמנים ממשפחתה ומדוע?  למי לא נשאר תצלום מן החתונה ומדוע? מי הסתיר פרטים על אחיו ומדוע?

מי ידע רעב ובאלו נסיבות? כיצד חיו היהודים בצ'כוסלובקיה? מה קרה בבודפשט ב 1945? עם אלו קשיים

התמודדה סבתא פרידה? האם האהבה ניצחה תמיד? מי חלם לעלות לארץ ישראל? אלו תלאות עברו

העולים?  מיהי המתנשאת העשירה שהפכה לקומוניסטית? מה היה גורל התכשיטים שהועברו מדור לדור?

מי סירבה בעקשנות לעלות לישראל ומדוע? כיצד התנהגו חיילים גויים ברכבת? מי הרבה לכתוב מכתבים?

מי סבל מחרפת רעב? איזה בן דוד התגלה כנדיב ובעל לב ענק? 

את התשובות לשאלות אלו ולשאלות אחרות תמצאו ברומן "אולי בכל זאת"  שפרסמה זה עתה ענת גרי-לקריף.     

                        

      "אולי בכל זאת" הוא סאגה משפחתית המשתרעת על פני כמה דורות מ 1880 עד 1950. עלילת הספר

מתרחשת באירופה ועד העלייה לארץ ישראל. סבתא פרידה שחיה בשנים 1909-2013, היא שניצבת במרכז הרומן.  

בולטת קרבת הגיל לאבי ולאמי ז"ל שנולדו ב 1910 ו 1911 ברוסיה וברומניה.

נודעת חשיבות לדמות הסבתא והסבא בספרות בכלל. הם מעניקים ממד של עומק תהודת הזמן. גם בספרות ילדים.

פרופסור גרשון ברגסון, שהיה עורך כתב העת "ספרות ילדים ונוער", פרסם ספר עיון בשם "צחוק בין הקמטים" המתאר את דמות הסבא והסבתא בספרי ילדים שונים.

אני זוכר שאצל סמי מיכאל חשובה הדמות הזאת בין היתר ב"פחונים וחלומות" ו"סופה בין הדקלים". 

דמותה של הסבתא פרידה מתוארת מתוך אמפתיה רבה ואהבה רבה, מימי הילדות בצ'כוסלובקיה ועד שעלתה לכאן בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה.

 אני סבור, כי נודע גם ערך סוציולוגי, ליצירות המעמידות במרכז קשישים בתיאור מרנין. לא הדיכאון של זוג הקשישים הממתינים לאורח במחזהו של יונסקו "הכיסאות",  לא הקשישים היהודים בבית אבות בתסכיתו של עמיחי "פעמונים ורכבות", לא הקשיש הנקבר חיים בידי בעלת הבית שלו, הגברת עשתור ושותפיה, ,בסיפורו הראשון של א.ב. יהושע משנת 1957 בהיותו בן 21 . (סיפור זה  לא כונס בספרו הראשון. אולי בשל מודעות הסופר להשפעת עגנון על ספר המעשים על כתיבתו).

 

פרידה מתוארת ברומן כבעלת כוח חיות, חרוצה, מסורה, שורדת, מהוה מקור השראה ונחמה לאחרים..

     סבתא פרידה היא בתם של אנה ומקס שפיצר.

אחיה ואחיותיה  שרי, דוד (דז'ו) ויוז'ה נולדים בשנים 1907-1912,  כלומר לפני מלחמת העולם הראשונה . במת התרחשותו של הרומן היא בעיקר צ'כוסלובקיה. אחר כך גם הונגריה.

הבית הוא מקום התרחשות עיקרי של העלילה. הרומן פורש באורח אמין את חיי היהודים אז, פרנסתם, עיסוקיהם. מאכליהם, מערכות יחסים בתוך המשפחה, חיזור, התרחבות המשפחה.

משק כנפי ההיסטוריה מתואר כאן במדויק, תוך ציון מאורעות ותהליכים חשובים.

מבחינת הזמן נודע תפקיד מרכזי לתיאור מפורט של חיי המשפחה בשנות השלושים. 

חריצות, הוגנות, צניעות, פשטות, התמדה והמאבק להישרדות הם מוטיבים חשובים ברומן. פרידה מבטאת אותם נאמנה. כן בולט , בעיקר בהמשכו מוטיב הרצון לעלות לארץ ישראל.

 

בשלוש השנים האחרונות הזדמן לי לקרוא שלוש סאגות של מחברות חיפאיות, כסאגות שנכתבו בידי

נשים.

"גשרים של נייר" מאת טלי אסנין-בראל  הצעירה בכמה שנים מענת, סאגה המתרחשת באירופה

בארצות הברית ובישראל. (המחברת חיה כיום בארצות הברית).

"אלונים עתיקים" מאת תמר מחלין,  המתרחש בארגנטינה ובישראל.  וכן ספרה של ענת.

דומה כי ניתן להצביע על כתיבה נשית לא רק בשירה.

דומה כי סאגות כאלו מציגות, מזווית מעט אחרת, את חיי המשפחה מאשר אילו היו נכתבות בידי גברים.

קריאת סאגה מעניקה לקורא תהודה ופרספקטיבה של מרחב וזמן.

 

    הכתיבה בגוף שלישי, בידי מספר כל יודע, מגבירה את האמינות הסיפורית.

יש כאן צירוף של תיעוד היסטורי ותיעוד אישי.

ניכרת אמפתיה רבה לדמויות השונות.

יש כאן כמה תיאורים של ראשית האהבה. תיאור של חיזור איטי.

מקום נכבד נודע גם למכתבים. הם מבטאים את דרך החיזור ואת נפש הכותב, שגרת חייו, לבטיו, התקשורת בינו לבין הנמען.

נודעת חשיבות גם לנושא הפרנסה, החיים החומריים, ההווי של החיים.

חשיבות מיוחדת לתיאורן של שנות השלושים.

 

     דומה כי שם הספר מבטא נאמנה, את העקשנות וההתמדה של סבתא פרידה. זו מתוארת כדמות

מעוררת אהדה והשראה. המספרת היא נכדתה.

ילדותו של טיבי, אבי המספרת מתוארת עד גיל 14 ב – 1950. נודעת חשיבות גם לתיעוד ברצף התמונות המופיע בסוף הספר.

   הספר כתוב בגוף שלישי. מתוכו נוצרת גם פרספקטיבה וראיה רחבה יותר של המאורעות.

במרכז הרומן, עלילת חייהם של פרידה ובנדי בן זוגה. אך מקום נרחב מוקצה גם לעלילת חיי הוריה של פרידה ועלילת חיי אחיה ואחיותיה ובני ובנות זוגם. 

תיאור אמין של חייהם ורקעם. העלילה מרתקת וסוחפת את הקורא ואני מעיד על כך מתוך קריאתי המהירה את כתב היד של הרומן.

    דמותה של סבתא פרידה מתוארת לאורך 41 שנות חייה הראשונות עד עלייתה לארץ ב 1950.

הפשטות, ההגינות, מאבקה להישרדות. התלאות אותן היא עוברת. יחסיה עם הוריה, אחיה ואחיותיה,

קשר המכתבים עם בנדי אהובה ובעלה. היחס לבן טיבי והתמודדות, חוש האחריות המפותח שלה,

הצטיינותה  במלאכת התפירה. כושר עמידתה בצרות ובתלאות  שונות הניתכות עליה, עקשנותה. כושר

 ההשפעה שלה, מעשיותה הרבה, מזגה הנוח, כבודה.

תיאור זה מעורר אופטימיות רבה בלב הקורא, המשתאה על כוחה הרב של רוח אנוש.

 

       זהו הרומן הראשון פרי עטה של ענת גרי-לקריף בת קריית ביאליק.

הוא הופיע באביב 2016–בהוצאת "מדיה 10".

לפני שנתיים הופיע בהוצאת "חדרים" ספר שיריה הראשון "שומעת את צעדיך". 

ענת פרסמה שירים ב"מאזניים", "עיתון 77, ""בגלל"  "בכיוון הרוח"  "המסדרון", "מוטיב,, "מעמקים" " "בין סגול לבין תכלת".

היא  בוגרת אוניברסיטת חיפה בחוג לעיתונאות ולתקשורת. חברה באגודת העיתונאים חיפה

והצפון. פרסמה כתבות במקומונים והייתה שדרנית רדיו בתחנת רדיו בקריות.

עורכת הספר היא ורדה גינוסר. משוררת  ותיקה, אשר שיריה הראשונים נדפסו ב"קשת." וספר שיריה הראשון, "שמועות מארץ מרחק", הופיע ב 1971בהוצאת "הקיבוץ המאוחד".

ורדה שימשה במשך 10 שנים מנכ"ל אגודת הסופרים, אחר כך פרשה והייתה ממקימי איגוד הסופרים. 

גילוי נאות: כותב שורות אלו כתב כמה שורות על כריכת ספרה  של ענת גרי לקריף.

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים