מנוי לפורטל בכיוון הרוח

קופת BRAVO!        







          




צילום: רדי רובינשטיין 
אלוהי הקטל'- הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין/ אסנת יששכרוף 

הקומדיה 'אלוהי הקטל' המוצגת בימים אלו בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין היא לא עוד קומדיה קלילה המשמשת כאתנחתא זמנית מתלאות היום יום. נהפוך הוא- מדובר במחזה  קומי סאטירי רב שכבתי הטומן בחובו ביקורת לא מבוטלת על תרבות הפוליטיקלי קורקט והסטריאוטיפים השונים המכתיבים את התנהלותינו ביום יום. המחזה אשר נכתב על ידי המחזאית הצרפתייה המוערכת- יסמינה רזה ומוצג כעת בבימויו של השחקן והבמאי עמית אפשטיין מפגיש בין שני זוגות הורים המבקשים לפייס בין ילדיהם בני ה-11 לאחר שסכסוך אלים בין השניים הוביל לפגיעה גופנית באחד מהם.אותו מפגש אשר מאופיין בתחילה בנימוס צרפתי טיפוסי מתלהט בהמשך והופך לזירת קרבות מילולית ופיזית גם יחד כאשר נדמה שכל שיחת טלפון שמנהל אלן העו"ד(אביו של הילד המכה), מעצימה את המתיחות, עד אשר אותה הקאה סימבולית פסיכוסומטית של אשתו אנט מסירה באחת את כל המסכות  שאפפו את המפגש עד לרגע לזה. מכאן והלאה ובחסות האלכוהול אשר נכנס אף הוא לתמונה, הנימוס המאולץ מפנה מקומו לטובת הגרעין הפנימי האנושי הספק כן ספק מכוער,המציב בפנינו שורה של אמירות נוקבות הנוגעות למגדר, מוסר אנושי, יחס לבעלי חיים,מאבקי כוחות, צביעות ,הורות ,חינוך,דעות קדומות ומה לא.

 

בסנכרון מושלם ועל ידי ניווט מקצועי ודינאמי של הבימאי וארבעת השחקנים הנפלאים, כל אחת מהדמויות משילה מעצמה אט אט את הקליפה החד הממדית אשר דבקה בה בתחילה ונותנת דרור למורכבות הבלתי אמצעית שבה.כך לדוגמא דמותה של ורוניק - אמו של הילד המוכה ברונו,(שירן  הוברמן במשחק אבסולוטי ובוגר מכפי גילה) חובבת אמנות מושבעת  אשר כותבת ספר על הטבח בדארפור, נושאת בתחילה ארשת פדגוגית ממלכתית, אך ככל שהעלילה מסתבכת כך הנוירוטיות החיננית שבה נוסקת לגבהים חדשים. גם בעלה של ורוניק- מישל(ישראל קוג'ינסקי במשחק דינאמי ומרשים)-סוחר בכלי בית  אשר בתחילה מצטייר כפייסן ומאופק,נכנע לפן האגרסיבי והאלים שבו כאשר רמזים לכך מתגלעים כבר בתחילה כשאנט- אמו של פרדיננד הילד המכה, מתעמתת עמו לאחר שסיפר כי זרק לרחוב את האוגר של בנו.גם אנט(שרי שימחוב במשחק רגיש אך נוקב) אשר בתחילה מפגינה רגישות ואיפוק מה,נפתחת בהמשך ולא חוששת להציף אמיתות נוקבות מעל פני השטח ולאמר את אשר על ליבה,בעיקר בנוגע להתנהלות של בעלה- אלן. אלן מצדו(שניר איגולקין במשחק אנרגטי  ווירטואוזי) נאחז במעטה הציני החלקלק כיאה לעו"ד ממולח, אך כאשר הטלפון הסלולרי שלו  שובק חיים הודות להתקף אימפולסיבי של אשתו, לפתע נלקח ממנו אונו והוא נותר עזוב וחסר מילים. ובכלל נדמה כי אותה מערבולת המתלקחת לאט אך בטוח מביאה עמה בנוסף לתהיות סביב מוסר וטבע המין האנושי, גם למאבקים פנימיים בין בני הזוג עצמם, מה שמביא לא פעם את הנשים והגברים לחבור כל אחד לבן מינו ולשמש כחזית מאוחדת כנגד המחנה השני.

נדמה שהוריו של הילד המכה- אלן ואנט, הם אלו שלמעשה מניעים ו'מסבכים' את העלילה, כאשר נראה שכבר בתחילה הם בזים בסתר ליבם למפגש הטרחני הזה ומנסים להגיע לשורש הקונפליקט ולהבין מדוע בנם נהג  כך. היתכן שהיתה הצדקה להתנהגותו? שהרי פעמים רבות מעשים קיצוניים הם תוצר של התגרות בקרב הצד השני. אך נדמה שהורי הילד המוכה -ורוניק ומישל מרוכזים מדי בהשלכה הפיזית של אותו סכסוך אלים- שתי השיניים השבורות של בנם ברונו,ומסרבים לראות בבנם שותף לעימות. שהרי הוא זה שספג את הפגיעה הפיזית כך שאין סיבה שהאשמה תוטל עליו גם אם תרם לכך מילולית. ניתן להמשיל זאת ללא מעט סכסוכים פוליטיים ברחבי העולם כאשר מנגד ניצבות להן אותן מתווכות נייטרליות הדורשות פיוס בכל תנאי מבלי להכיר בשורש הבעיה ובמורכבותם של המכשולים הרבים הניצבים בדרך.

 

בסופו של דבר מדובר במחזה מעורר מחשבה, מהנה ונוקב גם יחד, המצליח לשלב באופן סינרגטי בין קומדיה לסאטירה חברתית. לעיתים ,בהצגות מסוימות כאשר מדובר בדמויות מורכבות וססגוניות נוצר הרושם כי מושקעת אנרגיה מרובה בעיצוב הדמות וזאת לא פעם על חשבון העבודה הקבוצתית של להקת השחקנים.אך נראה כי הבימוי המהודק והמקצועי של אפשטיין בשילוב המשחק המצויין של כל אחד מהשחקנים,וכן -עיצוב התנועה הדינאמי המותאם לסערה ההולכת ומתגברת,היטיבו להמחיש את הדינמיקה והשטף של המחזה,וזאת  מבלי לגרוע מהאלמנטים הייחודים לכל אחת מהדמויות השונות.

 

המחזה 'אלוהי הקטל' מציג באולם המופעים של הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין ברח' חנוך 19 פינת עבאס 37, ת"א.

 

מאת: יסמינה רזה

במאי:עמית אפשטיין

משתתפים:ורוניק אויה- שירן הוברמן, מישל אויה- ישראל קוג'ינסקי,אלן ריי- שניר איגולקין, אנט ריי- שרי שימחוב

 

ניהול אמנותי-לילך סגל, כוריאוגרפיה-אבינועם בן נחום, תפאורה-זאב לוי,תלבושות- אביה בש, מוסיקה-אייל לנזיני, תאורה-אייל דניאל,צילום- רדי רובינשטיין, אפקטים- ניר זעירי.

מנהל הפקה-אייל תבורי, ע.מנהל הפקה-אסתר יחזקאל,ע.במאי-אופיר מרטין

צוות טכני:ליהי קורנובסקי,פיני גואטה,אמיר חורי, מייקל קיילקיסה

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים