מנוי לפורטל בכיוון הרוח


אירוע ספרותי עם דיתי רונן ונטלי תורג'מן

 

בערב של יום ראשון  14.2.16  הגיעו  אנשים רבים לסלון הספרותי בדיזנגוף סנטר לשמוע ולראות את המשוררות דיתי רונן ונטלי תורג'מן.

דיתי רונן אמנם מחזיקה בידה את ספר שיריה החמישי "שיבת הבית ונדודיו" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אך הוא יגיע לחנויות רק בתחילת מרץ.

ספרה הראשון של נטלי תורג'מן - "מחוללת" - עומד לצאת לאור בקרוב בהוצאת "פרדס" החיפאית. שמו של הספר – מוצלח מאוד – דו משמעי: יוצרת ורוקדת. נטלי - בנוסף לעיסוקיה בתחום התאטרון כדרמה –תרפיסטית ומרצה באוניברסיטת חיפה, היא  גם רקדנית סופ'ית.

אנו מסתקרנים, ונטלי מסבירה: אסלאם סופ'י הוא זרם מיסטי באסלאם, בדומה לקבלה ביהדות. לסופ'יות שלושה עיקרים: מוסיקה, שירה הגותית ותנועת גוף מעגלית כשאחת הרגלים קבועה במקום כמו ציר. אנו הרי מכירים את שירתו של ג'לאל א-דין רוּמי (Rumi) – המשורר הסופי הידוע, שכתב שירים רבים במאה ה- 13 בשפה הפרסית. 

נטלי מתחברת לשני העיקרים: רוקדת ולאחרונה גם כותבת שירים. היא ביקרה בטורקיה ונפגשה עם חכמים סופ'ים מקומיים.

דיתי  רונן – רבת פעלים: דוקטור לתיאטרון, מרצה באוניברסיטה העברית, עבדה במשרד התרבות, משוררת, עורכת שירה ומאז 2008 מייצגת את השירה הישראלית בפסטיבלים בין-לאומיים ברחבי העולם. הציור הכפול שעל כריכת ספרה החדש – מעשה ידיה של אמנית צרפתית שיצרה גם בהשראת ספר שיריה הקודם של דיתי רונן "ציפור קטן".

קווי דמיון מקשרים בין דיתי רונן לנטלי תורג'מן: הקשר החל בעולם התיאטרון, וממשיך להתפתח סביב שולחן העריכה: דיתי ערכה את ספר שיריה של נטלי. מיד עם ראשית קריאתה של שיריה של נטלי, דיתי חשה בעוצמתם ושמחה לערוך אותם ועבור נטלי, תקופת עריכתה של דיתי, היתה "מסע שלם של למידה".

נטלי ילידת עכו  -"עכוית" לפי הגדרתה. העיר, רחובותיה ושווקיה מהדהדים בשיריה של נטלי:

 

ארבעים ושבעה

כָּל חָּתוּל, כָּל אָדָּם, עָּלוּל לְהִּ תרַסֵק בֹקֶר אֶחָּד

בְגוּש הַבִּנְיָּנִּים שֶעוֹמֵד בְדַרְכוֹ. קָּשֶה לְעַכֵל

שֶאֶת מַה שֶ נִּשְבַר אֶפְשָּר לְתַקֵן.

בְחֻּקֵי הָּהָּר שֶלָּךְ

הַלֵדָּה וְהַנְתִּינָּה הַמֻּחְלֶטֶת

מְרַכְכִּים אֶת תַאֲוַת הַבֶטוֹן.

לֹא תָּבִּינִּי אֶת הָּעִּ דן

שֶבוֹ הָּיָּה לַמָּזוֹן רֵיחַ. שֶבוֹ הָּיָּה לָּאָדָּם חֶסֶד.

הַגֶשֶם הוּא הַגוֹרֵם הַמֶרְכָּזִּי שֶמְעַרְעֵר אֶת הַקַרְקַע,

הָּרָּעָּב אֶת הַבֶטֶן.

שְבִּי. עֹנִּי מְהַלֵךְ בָּרְחוֹב. אֵין טַעַם לָּרֶדֶת וְלַעֲזֹר.

שֶהַמְצִּיאוּת לְבַד תְנַקֶה אֶת עַצְמָּהּ.

 

ספרה של דיתי רונן מורכב מ- 11 מחזורי שיר, שנכתבו לאורך כ– 5 שנים בנושא הבית על כל הקשריו - הקונקרטיים, המטפוריים והסימבוליים. דיתי רואה את הבית כגוף – "תמיד נמצא אצלי ...". ישנה הדרך אל הבית, ועם זאת "הרתיעה של הבית ממני", ישנו גם החיפוש אחר הבית – על פני כמה יבשות תבל ... "כי לא תמיד הוא שם, ולא תמיד אני בשבילו שם ...".

דיתי קראה מספר שירים, מתוכם התחברנו לשיר מספר 15 מתוך המחזור "אוקראינה"  - על יוסף – אביה החורג של דיתי ואביה של אחותה הקטנה שנכחה באירוע:

 

וְעוֹד לֹא כָּתַבְתִּי מִלָּה עַל יוֹסֵף

שֶׁהָיָה מֵנִיף אוֹתִי גָּבוֹהַּ־גָּבוֹהַּ

וְהָיָה עוֹשֶׂה צִפּוֹר צִפּוֹר

וְהָיָה צוֹחֵק וְעוֹשֶׂה פַּרְצוּפִים

וְהָיָה מְלַמֵּד אוֹתִי שִׁירִים בְּפּוֹלָנִית

וְהָיָה דּוֹאֵג וְנִבְהָל כָּל פַּעַם שֶׁקִּבַּלְתִּי מַכָּה

וְהָיָה שׁוֹאֵל אוֹתִי מַה דַּעֲתִי עַל הַצִּיּוּר הֶחָדָשׁ

שׁ רֶָכשַׁ

וְהָיָה מַשְׁמִיעַ לִי תַּקְלִיטִים שֶׁאָהַב

וְהָיָה אוֹמֵר לִי שֶׁאֲנִי יוֹתֵר חֲכָמָה

מִכָּל הַגַּנָּנוֹת וּמִכָּל הַמּוֹרִים שֶׁפָּגַשׁ אוֹ רָאָה

וְהָיָה שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה וּמִתְהוֹלֵל וּמְקַלֵּל

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁגָּדַלְתִּי הָיָה יוֹשֵׁב פְּשׂוּק אֵיבָרִים

יָחֵף, בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וּבְלִי חֻלְצָה

עַל הַכֻּרְסָה, תָּמִיד עַל אוֹתָהּ כֻּרְסָה

מַסְתִּיר אֶת הַבַּקְבּוּק

מַחְבִּיא אֶת הַסִּיגַרְיָה

מִשְׁתַּעֵל בִּכְבֵדוּת

מוֹשֵׁךְ בְּאַפּוֹ וְשׁוּב מִשְׁתַּעֵל

וּבְעֵינַיִם כְּבוּיוֹת

מַבִּיט בַּטֶּלֶפוֹן

מַמְתִּין שׁאֶתְֶקַשּרֵ

 

והייתה עוד אטרקציה בערב –צלם מקצועי אהרון מנשירוב, בעלה של המשוררת מרינה. הוא צילם תמונות רבות שיצאו ממש יפות. לסיום הערב הרמנו כוסית להצלחת ספריהן של המשוררות.

 

כתב: שחף ויאר

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים