מנוי לפורטל בכיוון הרוח

שיר:
נשק אותי/ לואיז לבה מצרפתית אוולין כץ


נַשֵׁק1 אוֹתִי, נַשֵׁק אוֹתִי עוֹד וַעוֹד

XVIII שיר

נַשֵּׁק1 אוֹתִי, נַשֵּׁק אוֹתִי עוֹד וַעוֹד.

תֵּן לִי אַחַת מִן הָעֲנֻגּוֹת בְּיוֹתֵר

תֵּן לִי אַחַת מִן הַמְּלַטְפוֹת בְּיוֹתֵר

אַחְזִיר לְךָ אַרְבַּע מִן הַגַּחֶלֶת יוֹקְדוֹת.

 

הָה, אֲתָּה מִתְלוֹנֵן? בּוֹא, אָקֵל מַכְאוֹבְךָ

אֶתֵּן לְךָ עוֹֹד עֶשֶׂר מְתוּקוֹֹת.

הָבָה נַצְמִיד נְשִׁיקוֹתֵינוּ הַצּוֹהֲלוֹת עַד מְאֹד

כָּךְ בְּנַחַת נִתְעַנֵּג אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי.

 

אִישׁ אִישׁ יַמְשִׁיךְ בְּחַיָּיו הַכְּפוּלִים

כָּל אֶחָד לְמַעַן עַצְמוֹֹ וּבַעֲבוּר יְדִידוֹֹ יִחְיֶה.

הַנַּח לָאַהֲבָה לְדַמְיֵן אֵיזֵה טֵרוּף.

 

תָּמִיד רַע לִי לִחְיוֹת מְכֻנֶּסֶת בְּעַצְמִי

וְלֹא מוֹצְאֵת כָּל סִפּוּק וּמַרְגוֹעַ

אִם לֹא אֲנַפֵּץ מַחְסוֹמִים  מִתּוֹךְ עַצְמִי.

       
 

1 ניתן לתרגם "נשק אותי" ל "שגל אותי"

לוּאִיז לַבֶּה1566-1524 (נולדה בשם לואיז שרלי) משוררת מן העיר ליון בדרום צרפת, עיר שמתחרה מבחינה תרבותית בעיר הבירה פריס.

כינו אותה "מוכרת החבלים היפה" בגלל יופייה, ועזות מבטיה, וכן בגלל המקצוע בו עסק אביה.

יצירתה, שמונה 662 חרוזים, בעלת אופי מיני. בין היתר היא עוסקת בניאוף ( של אישה נשואה עם מאהב, ו/או עם אישה אחרת) ובמאבק המתחולל אצל נשים בין "טירוף" לאהבה. יש הטוענים כי שירתה מושפעת מפסוקי שיר השירים.

לַבֶּה משתמשת בלשון עתיקה ולפעמים לא ברורה. משמעותן של מילים רבות בשיריה מרומזת וחידתית. בשירתה מוסרת לנו המשוררת כי הגוף והנפש חד הם וכי לא ניתן להפריד ביניהם.

משוררים רבים חיברו שירים על אודותיה, ובהם תיארו אותה כאישה תוססת כיין ויפה יותר מן הוורד. לה פונטן כתב פואמות בהשראת יצירתה, ובהן הוא מבטא את סבל התשוקה של נשים הכלואות בנורמה החברתית. במאה התשע-עשרה השתמשו בדמותה כדי לדרוש חופש ושוויון לאישה, ויתכן שהיא הייתה הפמיניסטית הראשונה בצרפת.

יש לציין שלדעת כמה מלומדים, המשוררת לבה הנה "יצירת נייר" כלומר שלא הייתה ולא נבראה.

חבורת משוררים בני זמנה המציאו את דמותה.

 

טואול - בניית אתרים