מנוי לפורטל בכיוון הרוח

 

אירוע "על סף ספר" בהשתתפות המשוררים 

 יאיר בן־חיים וטוּבִי סופר

מתחם "הסלון",  30.3.2015

 

עוד אירוע בסדרת "על סף ספר" במתחם "הסלון" בדיזינגוף סנטר בתל אביב והפעם בהשתתפותם של המשוררים יאיר בן־חיים וטובי סופר – שהכירו לראשונה בהשקתו של גיליון מס'1 של כתב העת "המסדרון" בעריכתו של יאיר בן־חיים ומאז הם חברים, בחרו להשתתף יחד באירוע ובמהלך ההכנות אליו גיבשו תוכנית של סדר קריאת השירים וקטעי הקישור. 

 יאיר בן-חיים כותב שנים, אך החל לפרסם רק לאחרונה, בעידודו של הפרופסור הילל ברזל. ספר שיריו הראשון "דורשירה" יצא בשנת 2013 וספרו השני -"להשתגע באמצע היום"  עומד לצאת לאור במהלך 2015.

שיר הנושא מתוך הספר "דורשירה":

 

דּוֹרֵשִׁירָה

אֲנִי דּוֹרֵשִׁירָה

דּוֹרֵשׁ, לֹא מְבַקֵּשׁ

דּוֹרֵשׁ וְזוֹעֵק.

דּוֹרֵשִׁירָה אֲנִי

מַשְׁמָע חֵלֶק בִּי חַישָׁר וּבְכָל זֹאת מְאֻיָּם.

אֲנִי אוֹמֵר שִׁירָה.

אוֹמֵר, לֹא מְדַבֵּר.

אוֹמֵר וְשׁוֹתֵק.

אוֹמֵר שִׁירָה אֲנִי.

מַשְׁמָע חֵלֶק בִּי מֵת וּבְכָל זֹאת אֲנִי קַיָּם.

בְּרֹב הַמִּקְרִים אֲנִי מוֹצֵא אֶת דַּעְתִּי

שְׁכוּבָה בְּבִּיקִינִי

בְּחוֹף גּוֹרְדוֹן תֵּל אָבִיב

שָׁם הִיא חוֹמֶקֶת מִמֶּנִּי בְּנָקֵל

מְחַפֶּשֶׂת לָהּ עַיִן בּוֹחֶנֶת

מְיַחֶלֶת לְמַבָּטִים זָרִים.

וְאַתָּה, מָה אַתָּה אוֹמֵר?


אַתָּה אוֹמֵר: שִׁירִים זֶה לְבָנוֹת

אַתָּה מְשַׁעֵר שֶׁ

נָתָן זַךְ כּוֹתֵב דָּגוּל, אַלְתֶּרְמָן

מַיָּקוֹבְסְקִי וְעוֹד שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה גְּבָרִים

מְחֻבָּרִים יָפֶה לַצַּד הַנָּשִׁי שֶׁלָּהֶם.

וַאֲנִי עוֹנֶה נֶחֱרָצוֹת:

אֵין לִי וְלֹא יִהְיֶה לִי לְעוֹלָם

צַד נָשִׁי, לְמָעֵט הַשָּׁדַיִם שֶׁצָּמְחוּ לִי בִּרְבוֹת הַחַיִּים.

 

גם לטובי סופר שני ספרי שירה, אך בהפרש של 34 שנים. זה נשמע ממש פנטסטי. תתארו לכם חייל בן 20 שכותב שירים מגיל 16 מפרסם ספר שיריו בסיוע המשוררת דליה רביקוביץ הצעירה בשנת 1980. בספר "להיות עץ" שירים בוגרים, בשלים שזוכים לתשומת לבה של הביקורת, מעוררים דיונים פילוסופיים ואף מתחבבים על הקוראים שמעתיקים אותם אל היומנים ועל הקירות.

הנה שיר מהספר שנכתב ע"י טובי סופר בן ה-17:

הַיֹּפִי הַזֶּה אֵינֶנּוּ

 

הַיֹּפִי הַזֶּה אֵינֶנּוּ מַרְגִּיעַ.

אַל תַּעֲשׂוּ שֶׁקֶר

בְּנַפְשְׁכֶם:

הוּא אֵינֶנּוּ מַרְגִּיעַ.

הוּא עוֹשֶׂה אוֹתִי

שְׁבָרִים קְטַנִּים

שֶׁל זְכוּכִית.

הוּא עוֹשֶׂה אוֹתִי

טִפּוֹת שֶׁל מַיִם.

הוּא עוֹשֶׂה אוֹתִי שִׁירִים,

אֲבָל הוּא אֵינֶנּוּ

מַרְגִּיעַ

אוֹתִי.

 

 

 וזמן קצר אחרי ההצלחה המעודדת הזאת הבחור מאבד עניין, כדבריו, בשירים וחוזר אל הכתיבה רק בעקבות מות אביו הנערץ נעים סופר בשנת 2007. הספר השני "עם כל הכבוד לגשם", יוצא בשנת  2014, הוא מוקדש לנעים סופר – אביו של המשורר ובו מחזור של 7 שירים לאב. הנה אחד מהם:

 

אֵפֶקְט הַפַּרְפַּר

 

כְּשֶׁנִכְנָס פַּרְפַּר לְחַדְרִי,

אֲנִי תָּמִיד מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים.

מִי יוֹדֵעַ, אֲנִי אוֹמֵר,

אוּלַי זֶה אַבָּא שֶׁבָּא לְבַקֵּר?

"פַּרְפַּר נֶחְמָד", אֲנִי דּוֹבֵר לוֹ,

"אַל תְּמַהֵר. אַתָּה יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר.

שֵׁב, תָּנוּחַ, אַל תִּירָא,

וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא –

אַל תָּעוּף בַּחֲזָרָה".

 

ליאיר בן־חיים שירים ארספואטיים רבים והם פותחים את ספר שיריו השני "להשתגע באמצע היום":

שירה

שִׁירָה       הִיא לֹא מַדָּע מְדֻיָּק

הִיא       גַּם לֹא מִצְרָךְ מְבֻקָּשׁ

מוּל הָעִתּוּי                    נִצֶּבֶת

חַסְרַת סִכּוּי               נִשְׁכֶּבֶת   אֶל הַנֶּצַח

 

שִׁירָה  הִיא לֹא   מַתְכּוֹן חָסוּי

הִיא גַּם לֹא מִמְרָח     עֲלֵי קַשׁ

אֶל הַבִּטּוּי              מִתְמַסֶּרֶת

עִם הַפִּתּוּי               מְשׁוֹרֶרֶת   עַל הַמֶּקַח     

 

שִׁירָה תִּתְלַבֵּשׁ עָלֶיךָ      בְּנָקֵל

עַל-פִּי צַו הָאָפְנָה         כַּנִּדְרָשׁ

כְּשִׁקּוּי  עָל                 נִרְקַחַת 

כְּתַו  זִכּוּי                     נִזְנַחַת  אֶל הַלֶּקַח 

 

לשיר צורה גרפית ייחודית ולו פנים נוספות. יאיר ניחן במוסיקליות, קול נעים והוא שר. את האירוע יאיר פתח בשירה של הזמרת רוברטה פלק: the first time ever I saw your face    אותו הוא שר בליווי מוסיקת רקע. גם את "שירה" יאיר שם כאילתור ללא מוסיקה ואף ללא הכנה מראש, אלא מתוך דחף כן ולהנאת הקהל הקשוב. אסיה רודשטיין – המוסיקאית שמרבה לבוא לאירועי הסלון הספרותי התרשמה מהביצוע של יאיר ואף ציינה שהוא נשמע כתפילה. המשוררת אורה עשהאל אמרה שחשה ליריות וכנות רבה בשיריו של יאיר בן־חיים, כפי שמתבטא בשיר הבא:

 

טבעי  

נִצּוֹל פְּחָדִים וּרְדִיפוֹת שָׁוְא.

שָׁלַפְתִּי מִגַּרְדּוֹם הַתַּדְמִית - אֶת הָאֱמֶת הַחֲבוּיָה בְּתוֹכִי.

 

הִנֵּה אֲנִי, כְּפִי שֶׁנָּכוֹן לִי לְהֵרָאוֹת בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.

יוֹצֵא לְמַסַּע תִּקּוּן מִדּוֹתַי.

מַצִּיב לִפְנֵי הַכְּלָל אֶת הַפָּנִים הַנֶּעֱדָרוֹת. 

 

 

מֵסִיר מֵעָלַי מַעֲטֶפֶת וּמְגַלֶּה אֶת הַיֹּפִי הָאֲמִתִּי

שֶׁהָיָה חָבוּי - שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי עַל קִיּוּמוֹ,

יֹפִי שֶׁחַי אֶצְלִי בְּגָלוּת.

לֹא יָדַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ, לֹא יָדַע דֶּרֶךְ אֵם וְאָב

לֹא יָדַע דֶּרֶךְ אָח וְאָחוֹת.

יֹפִי לְלֹא חַיִּים.

 

עַכְשָׁו אֲנִי יוֹתֵר.  

אֲנִי חָדָשׁ

וְטוֹב לִי וְטוֹב לִי וְטוֹב עַד מְאוֹד

כִּי כָּכָה בָּחַרְתִּי לִהְיוֹת

הַכֹּל מֻתְאָם לִדְרִישׁוֹתַי וְזֶה כָּל כָּךְ טִבְעִי.

 

לטובי סופר שירים חדשים מאז "עם כל הכבוד לגשם". אחד מהם פורסם במדור "שיר ביום" בעיתון "ידיעות אחרונות":

 

 

הערת אזהרה

אַל תִּטְעֶה לַחְשֹׁב שֶׁהַשִּׁירִים

יוֹתִירוּ אוֹתְךָ כָּאן יוֹתֵר זְמַן,

שֶׁהֵם יְסַמְּנוּ בִּנְתִיבְךָ שֹׁבֶל קָטָן,

שֶׁאַחֲרֵיךָ –

הֵם יְהַבְהֲבוּ כְּמוֹ נֵר,

כְּמוֹ פָּנָס חִוֵּר,

וּכְשֶׁתִּהְיֶה אָבָק בָּרוּחַ,

הֵם יַגִּידוּ עָלֶיךָ

מַשֶּׁהוּ לְמִישֶׁהוּ.

 

אַל תַּאֲמִין לְכָל זֶה.

 

זהו שיר ארספואטי והוא מתכתב עם השירים של יאיר בן־חיים בנושא.

 נשים לב שהשיר אומר אילו דברים מופלאים השירים לא יעשו בעתיד, אבל כאן ועכשיו כתיבת השירים ופרסומם מאפשרים את האירועים התרבותיים המשמחים ואף המוסיקליים: קולו הצלול של יאיר חתם את המופע המשותף והמתואם של שני המשוררים.

 

                                                 חגית בת-אליעזר, 2.4.2015

טואול - בניית אתרים