בכיוון הרוח-במה לספרות תרבות הגות,

הכל כתוב עם יהודה ניסן/ גילה ילוז

יהודה ניסן, תסריטאי, כותב סיפורים ,כותב שירה. הוא יליד פתח תקוה ובן למשפחה ממייסדי העיר שהיו גם בעליה של המאפיה הראשונה בה. כתיבתו היא ריאלסטית, מפוכחת מאוד, אך גם ספוגת נוסטלגיה יפה לימים עברו. בכתיבתו יש גם צד מאוד אמפטי, אוהב אדם, ושופע אל הטוב שבלב האדם למרות הכל. הוא הוציא לאור שני ספרים משולבים של פרוזה ושירה וידו נמשכת מאליה אל הכתיבה, בגדר מעשה של יום יום.

איך היית מגדיר את העיסוק הספרותי שלך?

"תחביב המעורר עניין, שמרחיב את מעגל החברים."

מתיי נולדת והאם מקום הולדתך והמשפחה בה גדלת, השפיעו על כתיבתך?

"נולדתי בפתח תקווה בשנת 1943 ,שם גם סבתי נולדה. בצריף בחצר של סבתי רבקה פולט (התופרת) . זיכרונות הילדות שלי, חצר סבתי שבה נולדתי, והעובדה שנקראתי על שם אח-אמי שנהרג בפיצוץ בנחל ערוגות. והאהבה שהעניקו לי משפחת אימי כנכד הבכור. כל אלו השפיעו על כתיבתי וטבעו בה חותם משמעותי."

מה המניע ומהו הצורך שלך בכתיבה?

כשאתה לא עובד והפרנסה מצויה, מהן האפשרויות העומדות לפניך? פרלמנטים וקשקושים עם החבר'ה על כדורגל? אני מצאתי עניין בכתיבה ,ויש האומרים שאני לא רע

בנושא.

האם אתה חושב על קהל הקוראים כשאתה כותב?

"בכלל לא, אני כותב על נושאים הקרובים לי, שאני מוצא בהם עניין, ובכלל לא אכפת לי מה

אחרים יחשבו. מלבד זאת."

האם יש שעות מסוימות שבהן אתה מעדיף לכתוב?

"לא, אין שעות מסוימות. קורה לפעמים שאני נכנס למיטה ופתאום עובר בראשי איזה חרוז או רעיון לנושא, אז אני יוצא מהמיטה לחדר העבודה וכותב על פתק שלא אשכח."

איך אתה מתמודד עם ביקורת על כתיבתך?

"מהניסיון שלי בחיים, יש ביקורת בונה ויש ביקורת הנובעת מקנאה, וצריך לדעת להבדיל ביניהם. אני מסתפק בכך שאנשים ידועים ובכירים, שאני מעריך מחמיאים לי."

האם בכתיבה שלך קיימת חשיפה מלאה של מחשבותיך, יצריך ורגשותיך?

"אני חושב שכן, כי אם לא כך, אחשב בעיני עצמי כאדם מזויף."

האם כתבת שיר או סיפור שלעולם לא תפרסם?

" לא יכול לומר, לעולם לא. כי כתבתי ספר אוטוביוגרפי על מאבק משפחתי שעברתי, ואינני

מפרסם אותו, אם כי מדי פעם עולה בי המחשבה לערוך אותו ולפרסם אותו.

ספר קצת על עצמך, שירות צבאי, השכלה, עבודה, חיי אהבה, נישואין, צאצאים, עיסוקים בשעות פנאי.

"למדתי אלקטרוניקה באורט יד סינגלובסקי, וגם מכונאי מטוסי סילון בבה"ד 2 ,שירתי כמכונאי בתל נוף, והתחלתי לעבוד באל על כמכונאי, משם עברתי לעברתי לתעשייה האווירית. התחלתי כמכונאי, והתקדמתי עד לדרגה בכירה כממונה על שיטות ומעקבים. בעקבות עסקים משפחתיים עזבתי את עבודתי כשכיר, הפכתי לעצמאי וניהלתי עסקים,שחלקם לא עלו יפה. לאחר תקופה קשה קיבלתי חלק מהמפעל המשפחתי ומאז הפרנסה מכובדת, וכיום אני עוסק בכתיבה של שירים, סיפורים ותסריטים.

האם יש קשר בין מה שאתה כותב לבין האוטוביוגרפיה שלך?

" כן בוודאי. הכתיבה שלי נובעת מזיכרונות הילדות, מהחוויות שחוויתי, ממאבקים

משפחתיים, ניסיון החיים, אהבות, פרידות, גירושים, חברויות."

שאלה קצת חושפנית, אילו היית יכול לחיות מחדש אירוע מסוים מחייך,

1. אני חוזר מעבודתי בתעשייה אווירית ביום שישי (פעם עבדו גם בשישי), יורד מההסעה

מאריך את הדרך, דרך הבית של סבתי (שם נולדתי), רואה את סבתי רבקה במרפסת,

והיא קוראת לי לאכול פלאו (אורז פרסי).

2. אני ילד שחוזר מהבית ספר "נצח ישראל" (עממי) ורואה את סבי אהרון דוחף את

העגלה הכבדה של הפטרוזיליה והירקות בדרך הביתה מהשוק, לוקח את העגלה

ודוחף במקומו.

האם אתה מביע בכתיבתך דעות פוליטיות?

" דעות פוליטיות לא, אבל בעיות חברתיות ומצוקה בהחלט. כתבתי מספר שירים בנושא."