צילום: ורדה שפין גרוס

הקונצרט קול הנשמה בתזמורת הקאמרית  הישראלית /ורדה שפין גרוס


'קול הנשמה', קונצרט של התזמורת הקאמרית היה כמו ממתק, קטן ומענג, ובניצוחם של 2 מוסיקאים ישראלים ומחוננים שצמחו כאן במקומותינו.

 

מעיין פרנקו, מנצח ישראלי,למד בתיכון לאמנויות 'תלמה ילין' וכיום מתגורר בברלין, מחלק את פעילותו בין אופרה, מוזיקה חדישה ותכניות קונצרטים. החל את לימודיו המוזיקליים בגיל 5 בכלי הקשה וחליל , ניגן בחו"ל כחלילן, בין היתר בפילהרמונית של ברלין, וכבר כשהיה בן 20 יצא אל העולם כמנצח תזמורות סימפוניות וזכה לשבחי הביקורת.

מעיין פרנקו מחמם את הלב בתנועות הניצוח ובויטאליות הגופנית המודגשת, שלרגעים הרגשנו כמו גלים מתנחשלים תחת ידיו .

 

תום כהן זמרת סופרן, רבת הישגים בכל תחומי השירה והזמר. בוגרת בית הספר למוזיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב ו"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית, ושירתה כחיילת בלהקה צבאית.

תום כהןמופיעה במגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, בהם אופרה, ג'ז, מחזות זמר ושירים עבריים. מופיעה על בימת האופרה הישראלית ובהרכבי ג'ז וזכתה במלגות כגון קרן התרבות אמריקה-ישראל, והמכון הישראלי לאמנות.

תום כהן ריגשה אותנו בקולה הנפלא, ובתרבות שירה מופלאה

 

זהו קונצרט על הקולות שבוקעים ממעמקים, על המנעד שבין הטראגי בעיקר והכאב ובין זכרונות מאושרים ואהבה, ובביצוע 2 מוסיקאים ישראלים שגדלו והתחנכו במקורות המוסיקאליים והחינוכיים כאן בארץ.

 

 

ֵלֵאֹוֹש ינאֶצֶ 'ק 1928-1854, מלחין צ'כי, אדג'יו לתזמורת (כ7- דקות)

זוהי יצירה קצרה טראגית ואפלה. אם הצלילים הראשונים נשמעו אולי שמחים ומלודיים הרי שהפכו איטיים מאד טראגים ואפלים.

האדאגיו נכתב ב 1891- ככל הנראה בעקבות מות בנו התינוק של המלחין .האוירה הקודרת מושגת באמצעות הטמפו האיטי, הבסון שמביא את הנושא , את הקינה, ועובר בהמשך לאבוב ולכלי הקשת, נושא החוזר שוב ושוב כמין זעקה.

בחלקה האמצעי של היצירה ניכרת מעט התבהרות וזכרונות מאושרים מן העבר, אך הגורל הטרגי משבית אותם והיצירה מסתיימת בקינה בקרן אנגלית על רקע מקצב של מארש אבל בטימפני.(תוף גדול)

 

יוהן סבסטיאן באך )1750-1685( | "מאהבה רוצה מושיעי למות" מתוך ״מתיאוס פסיון״, כ5- דקות

אל הבמה עולה  תום כהן, זמרת הסופרן, צעירה מרעננת בשמלה ורודה, אנטיתזה לכובד הצלילים ושרה אריה מרגשת :

"מאהבה רוצה מושיעי למות/ על חטא לא ידע דבר/ כדי שנצח של ייסורים / ועונשו של בית הדין /לא על נשמתי יוטלו."

ביצירתו הארוכה ביותר 'מתיאוס פסיון' מספר באך בצלילים את הסיפור המכונן של הנצרות: פרשת תפיסתו, יסוריו וצליבתו של ישוע, מותו, קימתו לתחייה ועלייתו השמיימה, זאת על פי גרסת הברית החדשה. מותו של ישוע נתפס בנצרות כקורבן שהביא לגאולת בני האדם ולכפרת כל עוונותיהם, בשירת האריה נשזרים חליל וזוג אבובים המלווים את זמרת הסופראן וללא כלים אחרים.

 

אנטוניו ויוואלדי )1741-1678( האריה "אראה בעונג" מתוך האופרה ״ג'וסטינו״ כ6- דקות.

תום כהן שרה :

בעונג אראה/את נשמתה של נשמתי ]אהובתי[,/את ליבה של חמדת ליבי/ מלא שמחה/ ואםִִ מָדבר יקר זה/ רחוק עליי להימצא,/ איאנח בכאב.

האריה, המושרת מפי הדמות הראשית באופרה, קיסר ביזנטיון, מביעה את כמיהתו לאהובתו (ולהניח לרגליה את פירות נצחונו על אויבו) .הוא עצוב שהוא רחוק ממנה , את תום כהן מלווים כלי קשת בלבד, חליל צד ו 2 קלרינטים,  שמשרים אוירה אינטימית וקרובה.

 

 

ַטרקוויניו מרּולה )1665-1595( | "מטורף המאמין" "(כ6- דקות)

אל הבמה חוזרים במלוא תפארתם כלי הנשיפה, הקשת והקרנות המלווים את תום כהן הורודה, וצלילי הפתיחה של האריה ממלאים את האולם בקצב ריקודי.

מרולה היה מלחין ונגן עוגב איטלקי שהלחין בכל הסוגות של זמנו בסגנון הוונציאני של הבארוק המוקדם )המחצית הראשונה של המאה ה17-( והניח יסודות לפיתוח כמה מהצורות המרכזיות של הבארוק המאוחר. השיר הולחן ב1638- בסגנון הבארוק המוקדם שנתן ביטוי לרגשות עזים.

 

מטורף המאמין / שבמתיקות חנופה מאוהבת /או באיומי גאווה מזלזלת / יוכל להרחיקני מאהובי; /בטעות יחשוב / שליבי השבוי /מחופש מקווה להנות /יאמר מי שרוצה, יאמר מי שיודע./ אחרים, מקנאה,/ להבות רוע מִקִרבם יורקים./ מדוע להרוס את אמוני באהובי?/... ואת ליבי הבוער, את האש הנסתרת./..

 

סר צ'רלס ויליירס סטנפורד (1924-1852) | "אהובתי היא כְקְטָלב",(כ- 2.30 דקות)

אהובתי היא כקטלב/..כה דקיקה וחטובה/ בחגורתה הירוקה/ ואני אומד את עונג/ ברק הספיר של עינה/ לפי כחול השמים הנוצצים/ מבעד רוך מסך הענפים/ .. תנו לי את בוהק שפתיה /ואת אוצר פניני צחוקה../עדיין תיצמדי אלי/ כעלה הירוק-עד/ לעץ הקטלב.

 (קטלב- סוג של עצים או שיחים ירוקי-עד)

סר צ'רלס ויליירס סטנפורד מלחין אירי היה מורה, ממייסדי הקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון ומנצח מקהלות. היה שותף להוצאה לאור של שירים איריים עתיקים, שסייעו לעורר עניין במסורת הזאת ולהחיותה.

סטנפורד הלחין את השיר על בסיס מנגינה עממית עתיקה. מילות השיר משוות את ירוק-העד של העץ לנצחיותה של אהבת אמת.

קולה של תום כהן בהרמוניה יפהפיה עם התזמורת היו כמו ממתק.

 

קמיל סן-סאנס (1921-1835) | סימפוניה מס' 2 בלה מינור, אופ' 55 (כ-24 דקות)

סן-סאנס, ממובילי תחייתה של המוזיקה הצרפתית בשנות השבעים של המאה ה-19, היה מלחין פורה וקל כתיבה, אך נחשב לשמרן.

עם זאת, הסימפוניה השנייה מ-1859 של המלחין הצעיר בן ה-24 מפגינה השראה יצירתית ותעוזה רבה בשבירת המסגרת של המבנה המסורתי:

כבר בפתיחת היצירה התופים והחצוצרות מכריזים על מקצב מהיר ונרגש.. בסולו איטי של האבוב ובעקבותיו נשמע רצ'יטטיב של כינור סולו עם תשובות של כלי נשיפה.

הפרק השני צועד במחוות של מחול אצילי מן המאה ה-18 ובפרק השלישי הפראי מדלגים כלי הקשת במקצב ארוך-קצר ונענים בכלי הנשיפה בסגנון שונה לגמרי, במין כורל.

הפרק האחרון, קליל ומלא חיים מתחיל בקצב הטרנטלה וסחרור הטרנטלה מאיץ אל הסיום.

יצירה עתירת הפתעות והתרסות כנגד המסורת.

 

אכן, קונצרט קצר מועד , כשעה, ולצד התהיה של חלק מהקהל, יצאנו בטעם של עוד מוסיקה מבית היוצר של התזמורת הקאמרית.

 

 

כבוד לקאמרית על קונצרט מיוחד ועל הבחירה בשני אמנים ישראלים מחוננים ובבחירת היצירות.

logo בניית אתרים