השמש של תמוז / שחר כהן



"מת אב ומת אלול" אומר שירו של נתן יונתן שהלחין צביקה פיק בשנות ה70, ובאמצע אלול זרחה פתאום השמש של תמוז, נציגה אחרת של אותן שנים על האמפיפארק בראשון לציון.
גם בתמוז הלחינו שירי משוררים, משוררי הרוק מאיר אריאל (סוף עונת התפוזים, הולך בטל) ויהונתן גפן (ככה את רצית אותי), את היתר כתבו שלום חנוך ואריאל זילבר שגם הלחינו, את שיר הנושא של אלבום הבכורה והיחיד אפילו יחד.

ראיתי לאחרונה כמה "דינוזאורים" בינלאומיים: אלן פרסונס, דייויד גילמור (בצרפת, סקירה מחכה לכם במדור המוזיקה), DEEP PURPLE (באותו האמפי), על QUEEN בלי המלכה האם ויתרתי, אבל את "תמוז" שהאלבום שלהם בוהק בשמי הרוק הישראלי לא רציתי לפספס.



צילום: יובל אראל


והוא היה גדול הדינוזאור: 

מכונה משומנת ומלאת רגש, כאילו לא עברו עשרות שנים מהאיחוד האחרון (ב1983!), בעיקר השילוב בין יוצרים ונגנים מעולים, שונים כ"כ אך בכ"ז החיבור ביניהם מרגיש טבעי מאוד.

שלום שבחימום שר "משיח לא בא" בשירה וגיטרה אקוסטית לצד אריאל על הקלידים שכל רגע הרים כוסית "לחיי עם ישראל", יהודה עדר שהפליא לנגן ופידבק את החשמלית כהוגן, מאיר ישראל - מתופף הרוק המיתולוגי של ארצנו (מלהקות הקצב של שנות ה70 דוגמת"עוזי והסגנונות", אמנים בינלאומיים כמו הלן שפירו, לואיג'י והפלטרס עד שלום חנוך ושלמה ארצי) וגידרון המופנם שניגן איתו הדוק-הדוק וגם סיפק ריפים יפים של בס.


במוזיקה, כמו בחיים - ניגודים משלימים, גם אם בגלל זה שרדו רק אלבום אחד והיו המון פיצוצים בדרך שבגיעו לשיאם כאריאל שר עם שקית על ראשו כי הרגיש כלי בהפקה המשומנת.

בחמישי כיסה את פניו חיוך גדול, ובצדק כי כולם היו מעולים אבל אריאל נצץ כמו יהלום, ולמרות שאינו נכלל ברפרטואר הלהקה "שיר אהבה יפני" שלו בליווי גיטרה יפה של עדר היווה את שיאה של ההופעה לדעתי:



בכלל, לתמוז יש רק אלבום אחד ו-8 שירים, הם עיבו את ההופעה, כפי שעשו גם בהופעותיהם המוקדמות עם עיבודים מיוחדים לשירי סולו שלהם ביניהם:

הבלדה על יואל מוישה סלומון, שבועיים בעיר זרה שזכה לחיזוק של כלי נשיפה ורוני פיטרסון המצוין בחשמלית ובטי בם - שיר "אריאל זילברי" מאוד באופיו, כמו רוצי שמוליק שהוא השיר שאחראי אולי על הפירוק הסופי, מכיוון שנגניה סירבו להקליטו במחשבה שאינו מתאים לאופי להקה (מאיר השווה אותו לביצוע אובלדי אובלדה של הביטלס ע"י לד זפלין, שילוב בלתי מתקבל על הדעת לטעמו).


בסיום ההופעה, מהטובות שראיתי בשנים האחרונות קניתי שני אלבומים: המיטב של אריאל זילבר והאלבום של תמוז שיצר כעת במהדורה כפולה ומיוחדת: תוספת של גרסאות רדיו ל"סוף עונת התפוזים" ו"פנס הרחוב" וביצועים מהופעה בצוותא לרוב שירי האלבום וגם ל"בטי בם".
אהוד מנור שפותח את הופעתם המוקלטת בצוותא בהצגת הלהקה מגדיר את שלום ואריאל (כבר אז!) כ"זוג המוזר" של הרוק הישראלי, נדמה שזה רק הלך והתחדד עם הזמן.



השילוב הבלתי אפשרי כביכול בין איש דתי לאפיקורס החילוני, המוזיקאי הזרוק להדוק (בטי בם וחתונה לבנה למשל כמשל), הבן של חלוצת הזמר המזרחי ברכה צפירה וכנר הפילהרמונית בן עמי זילבר שמשלב מוטיבים ערבים וקלאסיים בשיריו למלך הרוק הישראלי, הקיבוצניק הכי תל אביבי ו"החיפושית החמישית" כפי שהגדיר אותו איינשטיין חברו - הוא זה שהופך את ההרכב הזה לכ"כ גדול.
האם זה משליך על המדינה? יכול רק להתפלל שנזכה להרמוניה כזאת למרות הכל, "על כל פשעים תכסה אהבה" ומוזיקה עושים באהבה, בטח בתמוז:

                 

צילום סטילס : עמי ורדי (לחצו להגדלה)


שחר כהן - מוזיקאי ומפיק, עורך מדור מוזיקה "בכיוון הרוח"

לפניות - https://www.facebook.com/shahar.music



logo בניית אתרים