
"אתְּ לי ארץ מכוֹרה"
סקירת סיור הסופרים ביישובי עוטף עזה
מלחמת צוק איתן הותירה זעזוע אצל ציבור הסופרים, והייתה פנייה מסופרים רבים אל הנהלת אגודת הסופרים העברים לצאת למסע הזדהות עם יישובי הדרום. במהלך המלחמה עצמה פנה הרצל חקק יו"ר האגודה ליישובים שונים לקיים ביקור סופרים ופגישה עם ילדים ביישוב, אך התברר שזה היה אז קשה לביצוע בגלל נפילות הטילים והרקטות.
לאחרונה הצליחה האגודה לקיים את יום ההזדהות. חבר חדש באגודה, אריה אבנרי, סייע בטוויית הקשר עם אפי שטנצלר, יו"ר הקרן הקיימת לישראל. יו"ר האגודה תיאם עם אפי שטנצלר ועם נציגו אבי מוסן ביקור בכמה מיישובי עוטף עזה, תוך שילוב קריאת יצירות ביישובים שהוכו בטילים ורקטות.
הסיוע של אריה אבנרי למימוש היוזמה היה חשוב, כי הוא זה שאִפשר להפוך את החלום לממשות. ואכן הסיור היה לממשות ביום י"ב בחשוון, 5 בנובמבר 2014.
הארגון של הסיור היה לא קל: נרתמו לכך אבי מוסן ורינת קדוש מן הקק"ל, וכן צוות עובדי אגודת הסופרים העברים: המנכ"ל ארנון פורת והמזכירות מלכה לוי ומזל יקותיאלי. הוועדה למיזמים מיוחדים (בראשות בלפור חקק) ריכזה את הפנייה לחברים ואיסוף השירים לקריאה בסיור.
יצאו לדרך שני אוטובוסים מלאים (סופרים מירושלים ומתל אביב) שנפגשו בלטרון, ומשם יצאו במסע מתואם ליישובים בדרום. הסופרים ביקרו בנתיב העשָׂרה, שם גרים מגורשי חבל קטיף, ורק חומת בטון חוצצת בין היישוב ובין עזה ושכונותיה ג'בליה ובית חנון. חקלאים סיפרו על קשיי החיים במקום שחי על אזעקות צֶבע אדום, על הפחדים של הילדים הרצים לחדרי המיגון ועל ההרס שנגרם בעקבות נפילת טילים. משם יצאו הסופרים לעיר שׂדרות למשחקיה הממוגנת, ומשׂדרות למו"פ (מרכז ופיתוח) דרום, שם יש עושר של חממות לגידול פירות וירקות. התחנה האחרונה הייתה חלוציות, שם גם נערכה ארוחת צהריים וקריאת שירים. הסופרים תרמו מספריהם ליישובי עוטף עזה.
השירים קראו שירים על מלחמת צוק איתן:
אביבה גולן:
שִׁלְהֵי מִבְצָע אֵיתָן,
בֵּין אֵשׁ לִרְגִיעָה
פִּסַּת נְשִׁימָה,
פֶּסֶק זְמַן.
יעקב אלג'ם :
שָמַיִם אֲדוּמֵי חָזֶה טוֹרְפִים הַלַּיְלָה שֶׁהִשְׁחִיר.
פְּלִיטֵי שִנְאָה חוֹצָה גְּבוּלוֹת בּוֹרְחִים מֵעִיר לְעִיר.
עִם מִשְׁקֶפֶת אֲנָשִׁים קָשִׁים הָעוֹלּם צוֹפֶה בַּמָחֲזֶה;
חֲלוֹם הַדּוּ-קִיוּם נִשְׁבַּר מִטִּיל הַבָּלָהָה הַזֶה.
משה שפריר, זקן השבט, שׂבַע מלחמות, סיפר על מסלול חייו במלחמות ישראל , וקרא בשירו:
כָּאן אָדָם שֶׁנּוֹלַד פֹּה בְּאֶרֶץ-חוֹלוֹת,
שֶׁהוֹרָיו יִחֲלוּ שֶׁיַּגְשִׁים חֲלוֹמוֹת,
אַךְ מַהֵר הִתְבָּרֵר שֶׁנּוֹעַד לִקְרָבוֹת:
כָּאן אָדָם שֶׁנּוֹלַד לְתוֹכֵי מִלְחָמוֹת.
ורדה גינזך ייחלה לטוב:
קוּרֵי מֶשִׁי מִמֶּנִּי אֵלַיִךְ שׁוֹלַחַת
בְּאַהֲבָתִי אוֹתָם מוֹתַחַת
כִּי אַתְּ לִי אֶרֶץ כֵּן זְרוּעָה
וְאַתְּ לִי אֶרֶץ מְכוֹרָה.