עורכת תאטרון: חגית בת אליעזר

על המחזמר השנה היפה בחיי בתיאטרון חיפה/ נפתלי בלבן אוברהנד

על ההצגה מקרה סוציאלי בתאטרון הסימטה/ צביה ויצמן כספי

על הרפרטואר החדש של תאטרון חיפה/ חגית בת אליעזר

קבוצת התיאטרון הירושלמי עם צכוב בתיאטרון הדופנ/ אירית זילברמן

המלט מאשין - להיות או לא להיות אופרת רוק? / שחר כהן

סקירת ההצגה הליוגבלס בפסטיבל עכו/ מתן גרנר

רשומון במולטימדיה בפסיטבל עכו/ מוטי גרנר

טקס פרסי תיאטרון הבימה/ עינת בר עם

מידה כנגד מידה בקבוצת התיאטרון הירושלמי/ בלפור חקק

הלוויה חורפית בסטודיו למשחק יורם לוינשטין/ אסנת יששכרוף

פרס הבמה לתאטרון ילדים ונוער/ עינת בר עם

סקירת ההצגה עיניים בתאטרון הערבי יהודי ביפו

סקירת ההצגה להעיף את המורה

ההצגה חטופים במרכז דוהל

סקירת ההצגה יערות וינה בסטודיו יורם לוינשטין

סקירת ההצגה אלוהי הקטל בסטודיו יורם לוינשטיין

סקירת ההצגה הפרזיט בתאטרון קרוב

סקירת ההצגה סקופ בתיאטרון הבימה

סקירת ההצגה שירלי ולנטין תיאטרון מראה

סקירת ההצגה פדרה מאוהבת סטודיו יורם לוינשטיין

הוא הולך בשדות בביצוע קבוצת התיאטרון רות קנר

מחברות העברית של פרנץ קפאקא בביצוע תאטרון רות קנר

המונודרמה סודותיה של ג'ולי הרצל

עושים תיאטרון בגדרה

סקירת ההצגה מיה לוין בפסטיבל צו קריאה

פסטיבל תיאטרון קצר צוותא 2015

ההצגה קשורה בתיאטרון חיפה

חגיגות שקספיר באקדמיה לאומניות המופע

כוכב המזרח האיר מתיאטרון יפו

ההצגה להיות אלכסנדר פן

אלזה הברבור השחור

המחזה וההצגה צמחים מטפסים כל אחד וההכרה שלו

המחזה וההצגה המחלקה בצוותא

המחזה וההצגה עשב השדה באקדמיה לאומניות המופע

המחזה טוב באקדמיה לאומניות המופע

האדם כתבנית נוף שידוריו

זום על ארנבים מתוסכלים

ריאקציה באקדמיה לאומניות תל אביב

חופשת ליל קיץ בסטודיו ניסן נתיב

מופע הקסם של רונה נבון

אדון בקבוק בתאטרון קרוב

איראן זה כאן

פסטיבל סתו תיאטרוני מספר 20

פסטיבל סתו תיאטרוני התקיים זו השנה ה 20- במרכז סוזן דלל בתל-אביב. הפסטיבל התקיים בין התאריכים 21- ל22 לנובמבר, בחסות עיריית תל-אביב, תיאטרון הקאמרי וחברת המתנס"ים. 11 הצגות השתתפו בפסטיבל מקרב מרכזים קהילתיים, וחוגי תאטרון של בני נוער וגימלאים.

ההצגה המוצלחת ביותר הייתה "ברחובות שלנו". פרוייקט תיאטרלי ייחודי ומשותף בין שחקני הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, והמרכז הקהילתי בבית דני, שבשכונת התקווה. מדובר היה בהפקה צעירה, דינמית, ססגונית, מלאת חיים, הטווה עצב ושמחה לתוך עלילה פלסטית, המתארת את חוויות הקיום והאהבה של דמויות אבודות משהו. כאשר הרקע לכל זה, בהיבט הומורסטי ועצוב גם כן, הם שירים ישראלים ידועים של להקת "משינה", אתי אנקרי, ועוד. כל זה בשזירה מקורית מאוד המוצגת בכשרון על ידי שחקנים צעירים, שניכר היה כי הם אוהבים ומסורים לדמויות אותן גילמו.

מדובר היה בהצגה מקורית, מעניינת, ויצירתית מאוד.

פסיטבל תיאטרון קצר מספר 13

פסיטבל תיאטרון קצר התקיים זאת הפעם ה-13 במתחם אולמות צוותא בתל-אביב. כל זאת ביוזמתו הבלתי נלאית, והמבורכת של השחקן, הבמאי, ומורה התיאטרון-שלום שמואלוב. הרבה אנשים צעירים הגיעו לחזות במחזות. הרבה ססגוניות הייתה שם. הרבה דינמיות ואווירה קרנבלית, שוקקת חיים ושמחה.

הרושם משלוש מתוך מחזות שהועלו היה כי מחד- בתיאטרון הישראלי, יש יכולת הבעה טובה מאוד, במשחק, וביצירת תוכן ממוקד. מאידך, פה ושם חסרים עדיין כעין ליטושים סופיים למחזות.

המחזה "בתיאטרון" הציג קונפילקט בעייתי בין שחקנים צעירים לשחקן מבוגר בנוגע להעלאת מחזה סתמי שמתחנף לקהל. הרבה אמת כואבת הייתה שם במחזה, מתח, צחוק, קצת מאקבריות, וכעין אלימות משוחקת היטב, ובצד אלו גם הומור יפה.ברם, המחזה למרות משחקם הטוב של שחקניו חסר היה כעין ליטוש, כעין אמירה שתרומם אותו למעלה, וחבל.

המחזה" רחמים" תיאר חיים עגומים, נוראיים וטרגיים של דמויות שוליים של החברה. עניים, בודדים, מנוצלים, תמימים עד כדי טמטום מוחלט, ובכל זאת הרבה מאוד נופך אנושי, חינניות מצחיקה שמקהה את הכאב. ובצד אלו גם כעין שמות קבליים של הגיבורים כמו-"חסד "ורחמים".

אירוניה כלפי אמונה וחוסר הרחמים של החברה בכללותה. מחזה עשוי כראוי, אבל חסר מאידך איזו תקווה עתידית בכל זאת, ונוגע בשל כך גם הוא במעט חוסר ליטוש וסתמיות.

המחזה"קומדיה פסיכוסמטית" הוא מחזה מצוין. דגם אוניברסלי לישראלים פתטיים, למציאות חברתית וקיומית שיש בה אווילות. בצד אלו המון צחוק טוב, המון רפליקות מעוררות, המון סגנון מצחיק, כעין וודוויל איכותי במיטבו, מותאם לימנו אלו. השחקנים והמחזאי התעלו הרבה מעל ההצגות האחרות ונתנו ללא ספק את אחת מהצגות הקצרות הדרמטיות הטובות שהיו כאן לאחרונה.

* צילום מתוך המחזה "קומדיה פסיכוסומטית, הצלם דן בירן

פרמיירה-סיוט בפיקניק/ בית הספר למשחק של סופי מוסקוביץ"

סיוט בפיקניק היא הצגה שכתבה סופי מוסקוביץ" בעיבוד לשתי מחזות ידועים. האחדפ דו סיוט של יוג"ין יונסקו השני- פיקניק בשדה הקרב של פרננדו ארבאל.

המחזה זכה בפרס הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ביאלטה. ביום שני 24.1.11 נערכה בכורת המחזה בבית הספר למשחק של סופי מוסקובסיץ" הממוקם בתחנה המרכזית החדשה, בקומה רביעית, סמוך לתיאטרון קרוב של ניקו ניתאי.

יאמר מייד- המחזה עצמו הוא מעט בינוני ברמתו. הנסיון לדחוס לתוך מחזה אחד שתי עלילות נפרדות עולה יפה רק בחלקו. הרבה מאוד משלים, רפליקות, גרוטסקות, אווירה קרנבלית, הומור וסאטירה- נדחסו פנימה ולא נתנו כמעט לאוויר לצאת החוצה.

מה שהציל באמת את המחזה היה רמת המשחק הטובה מאוד של שחקניו.

בוגרי בית הספר למשחק שנה שלישית, נתנו רמת משחק טובה מאוד. שפת גוף משכנעת והופעה בימתית ראויה.

לפחות בהיבט הזה ההצלחה של סופי מוסקוסיץ" הוכיחה עצמה כבעלת ערך רב.

אלטרנתיב- הסטודיו למשחק של ניסן נתיב בערב אימפרוביזציות

תלמידי הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, העלו ביום שבת 5.2.11 ערב מיוחד לכבוד עמותת מ.ש.י המאגדת ומסייעת לבוגרים וילדים החולים במחלות ניוון שרירים. הערב, פרי יוזמתו של תלמיד המגמה גלעד אוחיון, היה שוקק חיים, ומלא בהברקות מקוריות, פרי מחשבם, יצירתם ומשחקם של תלמידי הסטודיו.

אירועים בני 4 דקות, מחיי היום יום, תמונות אבסורדיות, תמוהות, מצחיקות, מעניינות, הוצגו ברמה מקצועית טובה מאוד של תלמידים משנה א" ועד שנה ג". הוצגו שם תמונות קצרות מחיי היום יום שעניינם משפחה, אלימות, תאוות, ייסורים, הגיגי נפש, בדידות ועוד.

אם יש עתיד בתיאטרון הישראלי, אין ספק ששחקנים אלו ששילבו יפה יכולת משחק עם ביטוי אמנותי תיאטראלי, איכותי, וקולע. הם הם העתיד

במה במקום מיטה מופע תיארטלי של עמותת כנפיים

עמותת כנפיים היא עמותה העוסקת בין השאר בפעילות שיקומית לחולי נפש. במה במקום מיטה הוא מופע תיארטלי מאוד ייחודי שמתבצע על ידי שחקנים של קבוצת התיאטרון שהעמותה מפעילה ועיקרו הופעה בקטעי תיאטרון ומוזיקה מקוריים. המופע שהתקיים בצוותא ב21.2.11 היווה הזדמנות יפה ונאותה לשחקנים להיחשף בפני קהל, ולתאר באופן תיאטרלי את קשייהם, לבטיהם, פחדיהם. כאשר כל זה היה שזור בהרבה הומור טוב.

פסטיבל תיאטרון קריאה-צו קריאה בצוותא

בין התאריכים .23/7/11-26/7/11התקיים בתיאטרון צוותא הפסטיבל השישי לתיאטרון קריאה תחת השם-"צו קריאה". הוקראו שישה מחזות מקוריים. הבולט והטוב שבין המחזות היה "כלוב" מאת עידו סתר.

"כלוב" הוא דרמת אבסורד במיטבה. ארבע דמויות חגות סביב כלוב מתכת ענק, שבתוכו אסיר הממתין לביקורה של אמו.

מכאן ואילך מתפתחת עלילה אבסורדית לחלוטין המערבת שקר ואמת, העמדת פנים, אומללות ואכזריות אנושית. אטימות ותהיה נואשת אחר פתרון טוב. עידו סתר טווה עלילה בשלה וחכמה מאוד, היכולה בהחלט ללמדנו הרבה דברים על חיינו כאן ועכשיו, ועל המציאות העגומה שבה שרוי העולם המערבי בכללותו, הטווה לעצמו בדיות של שקרים וחסר מוצא שסופם ממילא טרגי.

מחזה מעולה שהוצג גם באופן ראוי וטוב.

סטודיו ניסן נתיב מעלה את פונדק הרוחות של אלתרמן

מחזהו הקלאסי ויש אומרים גם האוטוביוגרפי של נתן אלתרמן-"פונדק הרוחות" הוא מסוג היצירות שיש בהם כעין אלמותיות מסוימת.

אולי לא מדובר במחזה שהוא יצירת מופת אדירה, אבל אין ספק שהייחוד הגדול שלו טמון בכך שהכותב יצר למעשה תבנית של מחזה המותאמת מעיקרה למשחק תיארטלי. האפשרות הזאת יכולה לעלות לאתגר גדול: מחד- המחזה ומשחק לא טוב יביאו לכשלון ורדידות. מאידך, משחק טוב והמחזה מלוטשת יביאו לתוצאות מצוינות. כך לפנינו, תלמידי שנה ג" של הסטודיו של ניסן נתיב, הצליחו להעלות את קורותיהם של חננאל, ונעמי בצורה מעוררת התפעלות. איכויות המשחק של כל השחקנים, הדינמיקה שלהם, שפת הגוף, הלבוש הצבעוני, הרפליקות המהירות.

אפילו הרעיון הסמוי, של "האמן הפאוסטי המוכר נשמתו לשטן" ( חננאל), רעיון שהסווה על ידי אלתרמן במחזה, אולי מפחד או מחשש לא ברור.

מופיע בצורה יפה ומעוררת התפעלות.

להוריד את הכובע ומייד בפני מוכשרי התיאטרון הישראלי לעתיד.

סטודיו למשחק יורם לוינשטיין בהצגה "אחרי הגשם"

שבעה אנשים-שלושה גברים וארבע נשים, העובדים בחברה גדולה שותפים יחד ל"לחטא פעוט" אבל משמעותי לגביהם: כולם מעשנים, כולם יוצאים כאילו בהיחבא לגג הבניין של החברה על מנת להתענג מהר, לבד, או ביחד על עישון סי�