שיר:
תְּמוּנוֹת מֵאוֹסְפוֹ הַפְּרָטִי שֶׁל אֱלֹהִים/ יעקב ברזילי

 

                                          ( ביום שחרור מחנה המוות ברגן בלזן )

 

 

   אָב  וּבִתּוֹ

   שׁוֹכְבִים בְּיַחַד

   לְאוֹר הַיּוֹם

   וְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ

   מְיֻחֶמֶת

   כְּמוֹ עוֹגֶבֶת

   עַל הַיָּד הַשְּׁלוּחָה

   אֶל הַשַּׁד

   וְאֵם עַל בְּנָהּ

   גּוֹחֶנֶת

   וְרֹאשָׁהּ

   בְּחֵיקוֹ הַקַּר

   מֻנָּח.

 

   וְהַבּוֹר

   אֲשֶׁר נָמוּךְ מֵהַיָּם

   וְעָמֹק מֵהַנֶּצַח

   אַט-אַט מִתְמַלֵּא

   גּוּפוֹת כְּמֵהִים לְאַהֲבָה

   אֲשֶׁר קְלוּעִים בּוֹ לָעַד

   כְּמִקְלַעַת חַלּוֹת שַׁבָּת.

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים