מאמר:

"רציתי מתומן לשירת חיי בעולם" – על שירתה של נורית צדרבוים[1]

נורית וודיסלבסקי


 



" מִשְׁאֶלֶת לֵב לְשִׁירַת חַיַּי בָּעוֹלָם  " (עמ' 30) כותבת המשוררת בשורה המסכמת את שירה 'רציתי מתומן לשירת חיי בעולם', בספרה 'שאון של חול מתקתק בַּשקט'. שיר שנכתב בעקבות שיחה שהתנהלה בקרון הספרים שבטבעון.

ד"ר נורית צדרבוים אמנית רב גונית, יצירתית וייחודית, פורצת דרך בדרכה, לא בסתר – בשאון גדול, גם בקודש גם בחול. כל חודש כל יום וכל שעה. לא מסתפקת ב'משאלת לב', לא נחה , כנמלה חרוצה שעליה היא מביטה " אֶל הַנְּמָלָה הָלַכְתִּי לֹא הָיִיתִי עֲצֵלָה / בִּקַּשְׁתִּי לִרְעוֹת בְּנֹחַם צִלָּהּ" (' נמלה', עמ' 77), וכמו עכביש רב זרועות, כפי שעולה מתוך שירה 'יד ועוד אחת' (עמ' 171) " כֵּן, יָד לִי אַחַת וַהֲמוֹן אֶצְבָּעוֹת לְעוֹדֵד אַחֶרֶת". ובחרתי כפי שהיא מעידה על עצמה, בגוף שלישי, בשירה 'בחפץ עשתה כפיה' (עמ' 36) " זָמְמָה כַּפָּהּ וּבְשָׂדָהּ רָעֲתָה צֹאן מַרְאִיתָהּ". יוצרת רב תחומית, רב זרועית, אשר טווה וטווה מארג של קורים.

יצירתה המורכבת היא סוג של קונגלומרט (תלכיד, סלע מורכב מהצטברות של צרורות או של חלוקי אבנים) , תלכיד של – מילים שירים, ציור, רישום, פיסול בחומר, או בחוטים ובדים. תלכיד של חול "כָּחֹל -  אָמַר מִכְחוֹל וְטָבַל עַצְמוֹ לְדַעַת /  כַּחוֹל -  אָמַר הַחוֹף לְיָד נוֹגַעַת בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת" ('כחול אשר על שפת הים' עמ' 50), סחף ואבנים כפי שגם עולה משירה 'נשים אבניות' (עמק 53) "...אוֹ אָז מִבְנֵה אֶבֶן מִגּוּפָן לֹא נִרְמַז....", כך גם בשירת אגם (מתוך ספרה 'דיוקן בשירת אגם') ובמי נהר זורמים.

המשוררת היוצרת, טווה קורים ברשת אדירה שלא ניתן להתעלם ממנה, חזקה ובלתי מתכלה, אלא אם כן תחליט היא עצמה לשנותה ולהעבירה למצב צבירה אחר. כפי כבר למדנו מתוך מעקב אחר יצירתה בתחום האמנות הפלאסטית, כאשר בחרה לגרוס עבודות מתוך תערוכת היחיד שלה 'כן-לא-שחור-לבן ( 1990), והפכה את החומר הגרוס, הארוז בבקבוקים, למיצב שנקרא 'תחילת נעילה' (1994). או לחילופין, מיצג השריפה, בו העלתה על המוקד חלק גדול מיצירותיה מתוך תערוכת היחיד הראשונה שלה 'סביבתי ואני' (1987), ואשר בימים אלה משתמשת בתיעוד (צילומים וסרטונים) של המיצג, למיצג נוסף במסגרת קבוצת 'או-הא'.

בחרתי  בשיר – "רציתי מתומן לשירת חיי בעולם",  אשר הותיר בי רושם עז ונמצא בעיני כנקודת המוצא המעיד, על פריצת הדרך  של נורית המשוררת , אשר הלכה לחפש את "האתונות" [חברותיה לעט ומצאה  את המלוכה

רציתי מתומן לשירת חיי בעולם (עמ' 30)

אֶתְמוֹל בִּקַּרְתִּי בְּ 'קָרוֹן הַסְּפָרִים'

מִקְדָּשׁ מְעַט הוּא נִקְרָא וַאֲנִי רַק

מְחַפֶּשֶׂת זֶלְדָּה כּוֹתֶבֶת שִׁירָה

 

אָמַר לִי גִּלְעָד בְּשֵׁם וַיְכַרְט מְצֻטָּט

"צְאִי מֵהַמְּשֻׁלָּשׁ – רָחֵל, זֶלְדָּה וְלֵאָה"

הֵשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי בְּרֹאשִׁי הַמֻּרְכָּן

 "אִם כְּבָר אָז מְרֻבָּע – ווֹלָךְ יוֹנָה גַּם"

 

וּוַדַּאי שֶׁאֵצֵא אֶרְחַק וְאֶבְנֶה מְתֻמָּן

שֶׁאוּכַל לְצָרֵף אֲלֵיהֶן אֶת שְׁמִי הַקָּטָן

לֹא יֻהֲרָה לֹא מִשְׂחָק רַק לָתֵת סִימָן

מִשְׁאֶלֶת לֵב לְשִׁירַת חַיַּי בָּעוֹלָם

 

המשוררת , אכן  בונה, וייתכן שבאופן בלתי מודע מתומן  בעל שמונה קדקודים. ובנוסף, אנו מוצאים את המשמעויות הסמליות שעולות מתוך המספר 8, ברבים משיריה.

שמונה  [8] מייצג את 'האין סוף' זו שירת העולם של המשוררת "..לְשִׁירַת חַיַּי בָּעוֹלָם" (עמ' 30), שמונת ימי המילה – ברית מילה  "מִלּוֹת הַבְּרִית הָיוּ חֲרוּטות כַּחוֹתָם בְּלֵב אוֹת" (עמ' 97), ובריתות נוספות, כמו ברית בין הבתרים "מְשַׁלַּחַת מִלָּה כִּבְרִית בֵּין בִּתְרֵי אֵיבָרִים" (שפת הגוף – שפת אמת, עמ' 23), ברית הקשת בענן " בֵּין קַוִּים שְׁחֹרִים וַאֲפֹרִים, שִׁוְּעָה / לְקֶשֶׁת מְקֻמֶּרֶת לִהְיוֹת סַיֶּרֶת / בִּתְמוּנָה בָּהּ טְמוּנָה אֲנִי הָאַחֶרֶת" ( 'שדות ראייה – שדות צבע', עמ' 64), ברית שמעידה על הססגוניות ביצירותיה. את המספר שמונה (8) נמצא בהמשך דבריי גם בציור שמופיע על גב הכריכה.

מילים נוספות שמהוות אבני יסוד ביצירתה הפלאסטית והשירית 'דיוקן', 'אגם' 'אבן וחול' – סכום האותיות שלהם בגימטרייה הוא 8, ואלה מחזקים את רעיון התלכיד שהוזכר למעלה.

ציור הכריכה מתכתב ומהדהד לרעיון של מתומן ושמונת הקדקודים. הציור 'גלגל ענק', הוא אחד מתוך העבודות בתערוכת היחיד של המשוררת (ציירת) 'כן-לא-שחור-לבן' (1990)[2]. ציור זה שרד את תהליך הגריסה[3] ולאחר עשרים שנה מצא את מקומו על כריכת הספר, בבחינת 'שירת עולם', ועוד בבחינת 'אין מוקדם ומאוחר' בשירת העולם של נורית צדרבוים, שירה במילים או בציור – כפי שגם נרמז על גב הספר 'משוררת בציור – מציירת בשיר'.

לדעתי, הציור שנבחר לככב על גב הכריכה מתאר באופן פלסטי וחזותי את תמצית שירתה ומשאלתה. רשת קורים גדולה וחזקה ובה מיוצגת המשוררת ב- 8 דמויות מתפתלות ומשנות צורה, עמלות ובונות - מפעל חיים. והמשוררת 'אימא גדולה עתיקה' (עמ' 38) "שׁוֹמֶרֶת סוֹד מִילָתָהּ בְּצוּרָה בְּרִית עוֹלָם", חובקת ומגינה במרכז על יצירתה האלמותית. שמונת הדמויות כמתומן הנכסף, ושירתה ב- 8 - לנצח הוטבעה.

 

 



[1] עיבוד הדברים שנשאה נורית וודיסלבסקי בערב ההשקה של הספר 'שאון של חול מתתקת בשקט' – 16.2.15

[2] נורית צדרבוים, תערוכת יחיד,  'כן-לא-שחור-לבן', 1990 – הוצגה בבית האמנים בירושלים.

[3]  בשנת 1994, הציירת עבדה על מיצג שבו שהיא גרסה את מרבית היצירות מתערוכה זו, ומתוך החומר הגרוס יצרה את המיצב 'תחילת נעילה'. היצירה הנ"ל 'גלגל ענק', הייתה אחת מתוך 4 עבודות קיר גדולות אשר שרדו.


חפש באתר

טואול - בניית אתרים