מנוי לפורטל בכיוון הרוח





אדון בקבוק בתיאטרון קרוב
צילום: אריקה לינור קוצ'וק 

ההצגה אדון בקבוק המבוססת על מחזה שכתב המחזאי, הבמאי והשחקן ניקו ניתאי, קוראת תיגר כנגד  השבלוניות התועלתנית של ימנו המוצאת בין השאר את ביטויה בהחנקת היצירתיות האמיתית, הבלתי אמצעית, השובבות, וחוסר הרצון להתבגר גם כאשר אתה קשיש שבע ימים ורוצה לשמר ולשמור על חלומות יפים.

המחזה עוסק בסיפורו המיוחד של קשיש , בעל צרכניה לשעבר, הנעשה אומן רחוב חובב בזכותה של אומנית רחוב המסייעת לו בכך. בביתו יש לו חדר מלא בקבוקי יין ריקים, אותם אסף לאות מחאה על אי החזרת פקדונם. הוא מתקין בסלון ביתו סל כדורסל במיוחד עבור נכדיו שאינם מגיעים.

 

שתי בנותיו המודאגות, כל אחת מטעמיה , מנסות להשיג לו דיור מוגן. בעוד הוא מתחמק באופן משעשע מכך.

במשך עשרות שנים מהווה ניקו ניתאי חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד מנוף התיאטרון בישראל. גם בהצגה הזאת, כמו מאות רבות אחרות, הוא נמצא במיטבו. הדמות מלוהקת היטב על הבמה. ההצגה וגיבוריה נעים בדינמיות בין אירוע לאירוע. רגעים מורכבים של עצב ושמחה. שיקול דעת קר ורגשות גואים-צצים עולים בהצגה ואינם מותירים בה רגע דל אחד.

משחקם של השחקניות: שושה קסטברג, תמר שטיירמן, אריאלה ברנשטיין ואיתמר מנשה איכותי וזורם. כך גם תפאורת ההצגה, פרי ידיו המוכשרות מאוד של צבי פדלמן.

 בסיכומו של דבר לא מדובר אולי במחזה מורכב מדיי, בעל מסרים עמוקים ברבדיהם.

אבל אין כל ספק  כי הרובד העיקרי שבו –היכולת של האדם להתעלות באמצעות חוכמת חיים, התמזגות נכונה עם מצבים מורכבים בקיומו, ומציאת פתרונות ריאליים בעלי ערך, תוך שמירה על ערך ומיקום החלומות בחייו-ממוחשים היטב ומצוין בהצגה.

האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים