מאמר:
הורות לילדים גלקטיים
/ד"ר ברכה קליין תאיר

 

 

 

"אתם תראו את כל האמת בילדכם...עתה ישנו דור שונה, גן שונה המתפתח על כדור הארץ. בעוד עשרים שנה מסלול עולמכם ישתנה לגמרי" ("ספר הידע", 12/137)...

 

יותר מדי ילדים ונערים מעורבים בשנים האחרונות במעשי אלימות, אינוס, גניבות, חמדנות, הצקות וכד'. למה זה קורה?

כי ההורים שלהם לא מממשים את משימת האבולוציה לשמה באו לעולם.

 

התוכנית החדשה לאבולוציה "מנחיתה" עלינו מזה 3 עשורים ילדים חדשים – ילדים גלקטיים שמאתגרים את נושא ההתפתחות של הוריהם ושל עצמם.  הילדים הגלקטיים תודעתיים יותר, טכנולוגיים יותר, בעלי עוצמת מוח, חשיבה רב ערוצים ומאוד אוטונומיים בחופש הבחירה ובחיזוק הייחודיות שלהם. הם רגישים לפער בין ברית לשון (מילים כבלונים) לבין ברית מילה (אותנטיות, כנות, שקיפות) בשיח עם המבוגרים. מנגד, הם נעדרי אנרגיה רוחנית, ערכים אנושיים, כבוד לאחר או לסביבה. הם בעלי חשיבה קרה ומבחינתם למשל אין משמעות לסליחה. הם עושים מה בראש שלהם, כמו הקשבה אובססיבית למוסיקה רועשת (אחרת נכנסים לדיכאון).

 

הם באים לעולם גם כדי להשליך על הוריהם אנרגיות גלקטיות (קרות) שהן אנרגיות של אבולוציה טכנולוגית שמאפשרת להורים להשיג עוצמות תודעה – מוח: ללמוד מידות אדוניתיות כמו גילוי הסוד, השתנות, חופש, ההגה לחיי בידיי, הבנה עמוקה של הדברים, אמת, מהות... וגם כדי שהם עצמם ימשכו אנרגיות רוחניות (חמות) מהוריהם: ללמוד מידות רוחניות כמו אהבה, נתינה, קבלה, כבוד לאחר, לשונה, לטבע ולחי, סובלנות, ענווה.

כלומר, מעבר לדאגה ל- well being של ילדיהם (מספקים להם צרכי קיום כמו קורת גג, אוכל, לבוש, מסגרת חינוכית), על ההורים להשליך על ילדיהם אנרגיות רוחניות = להקנות להם מידות רוחניות, ובעצמם למשוך אנרגיות גלקטיות. כאן חשוב להבין; אין התפתחות אל עבר ממדי מציאות גבוהים יותר, אלא בשילוב אנרגיות אדוניתיות/עוצמות מוח ואנרגיות אלוהותיות- רוחניות/עוצמת לב.

מאחר והמשימה הדרמטית הזאת לא מבוצעת במודע, אנחנו עדים לשתי תופעות מדאיגות במיוחד: הסמכות ההורית נשחקת...והילדים/נערים הופכים לאלימים, נצלניים, פוגעניים ופושעים.

אם ההורים ומערכת החינוך לא יתעוררו ויבינו מה עליהם לעשות, השיעורים רק יכאבו יותר, כי החיכוך בין חובת המשימה של הורים – להטעין אנרגיות רוחניות בילדיהם, לבין חובת המשימה של הילדים הגלקטיים – להטעין אנרגיות אדוניתיות בהוריהם, ילך ויתעצם. כדי להפוך את החיכוך לכוח טרנספורמטיבי, על כולם לעבוד עם כלים כמו: אמונה/רצון/מחשבה/עוצמת מוח/תודעה/מצפון אוניברסליים. כל עוד השינוי הזה לא מתרחש, המציאות הקיומית חשוכה, השליליות נערמת ו"המחלות" מתחילות לצאת לאור.

יתרה מכך, מאחר והילדים הגלקטיים מושכים בעצמם אנרגיות רוחניות שמומטרות ישירות אל תוך התאים שלהם, הם הופכים להיפראקטיביים, לבעלי לקויות קשב, ריכוז, אוטיזם (עד שתאי הגוף יתרגלו).

מכאן שכל האלימות, אינוס, גניבות, חמדנות וכד' של הילדים ובני הנוער, כל "הלקויות" של הילדים ובני הנוער, אינם אלא סוג של הפרעה אבולוציונית (perturbation) שתפקידה לערער את המוכר והידוע ולהיות טריגר להתעוררות מבית הסוהר של המחשבה המקובעת, מהבנה לוקה את התהליכים האבולוציוניים - התפתחותיים, מבורות לגבי מי הם ולמה הם כאן, ולהתחיל לבנות תפיסות חדשות ועוצמתיות יותר התואמות את מציאות התדרים הגבוהה אליה אנחנו שועטים. המוח הוא במרכז ההתפתחות. להתפתחות גבוהה. בשפה של "ספר הידע": מסמר יוצא על ידי מסמר אחר.

 

צפו בסרטון של ד"ר יעקב אופיר:  https://youtu.be/SovulDg2U5Q

 


הסבר:

בעתיד, רק תודעות – מחשבות - מוחות מוכללים ואוניברסליים ישלטו על כל המערכות. אלה מוחות של אנשים שהפכו להיות יצורי אנוש אמיתיים.

 

לכולנו יש מוח קוסמי אדיר – מוח של בורא שאינו מוגבל ואינו סופי, למרות טענתו של פרופ' נפתלי תשבי, חוקר מחשבים ומוח באוניברסיטה העברית (אוי, כמה החוקרים מוגבלים בהבנת המוח ודרך תפקודו). "עוצמת המוח יכולה לברוא את היקום כולו" ("ספר הידע", 8/81). המוח מסוגל לשלוח חיצי מחשבה  מעבר למהירות האור המוכרת לנו (300,000 ק"מ בשנייה, או  9,460,800,000,000 בשנה), מעבר לממד השלישי או הרביעי של הפלנטה שלנו, מעבר ליכולת שלנו לתפוס. במדיום זה מחולל המוח שלנו מסוגל לשנות את צורת מהירות האור לשנת אור ולפיכך להעצים את עוצמת האור. ככול שעוצמת האור גדולה יותר, האמת המוחלטת נחשפת, ידע גבוה מעשיר את המילון הפנימי שלנו, שערי השראה מרתקים נפתחים, אנחנו אוחזים בהגה לחיינו (אין יותר תגובתיות) ופשוט מתנהלים כבוראים: אנחנו אהבה ללא תנאי ("באתי ואמרתי אני אהבה", ספרי השלישי), מודעות אינסופית שרואה 360 מעלות, אחריות לשלם כשלם.

 

לכן, כאשר אנחנו עושים אבולוציה אדוניתית - אוניברסלית (ממדים 7-8-9), המחרים יהיו שונים לחלוטין. יצור האנוש של המחר  לא יהיה יותר יצור האנוש של האתמול, אלא בעל חשיבה טכנולוגית שמפעילה תודעה/מהות מושלמת – מחשבה – עוצמות מוח/פוטנציאל שכל מושלם. ארגוני המחר לא יהיו יותר ארגוני האתמול, אלא ארגונים אנרגטיים בעלי שדה מאוחד עוצמתי שמשפיע וממגנט את אשר חפצים בו. הסדר של המחר לא ידמה לסדר של האתמול, אלא יהיה סדר טכנולוגי – אוניברסלי מוכלל וטהור (עוצמת זהב). ההצלחה של המחרים לא תהיה יותר ההצלחה של האתמול אלא תשען על היכולת לקפוץ, לצלול, להסתחרר ולטפס אל עוצמות חדשות של אמיתות, ידע, יכולות.

 

אלא שלא ניתן לעבור לאבולוציה אדוניתית מבלי לדרוך בנתיב האבולוציה הרוחנית - ארצית (ממדים 1-6). אבולוציה זו זורעת בתוכנו אמונה, אהבה, כבוד, נתינה, קבלה, סבלנות, ענווה ומסייעת בידנו להתכלל ביחסים.

 

כדי להשיג את המעבר ממדיום ארצי-דתי למדיום אוניברסלי, עלינו לעבור מחשיבה מכאנית/פונקציונלית/חושית/צורנית אשר מאופיינת על ידי "חור מנעול" קטן של אמת ולכן, בגלל החושך, אנחנו פועלים עם מחשבות מותנות, השוואתיות, מקטלגות, מפלות, שיפוטיות, דיכוטומיות (פנים – חוץ, קוגניטיבי – קונאטיבי, אובייקטיבי – סובייקטיבי, שמיים – ארץ, נכון – לא נכון, או...או/גם...וגם)...לחשיבה טכנולוגית/אוטופואטית/מהותית/מעבר לצורה אשר מאופיינת על ידי מניפה רחבה של עוצמת אמת, אחדות, התכללות/טובת המכלול, שלם. כלומר, עלינו לעבור ממדיום הבורות אל מדיום האור והמודעות.

 

מכאן שכל ההשתנות גם של ההורים וגם של הילדים/נערים והמעבר מהמדיום הארצי אל המדיום האוניברסלי נעשים בעזרת תודעה – מוח בתוך שפה: The house of being  (היידיגר). השפה הפיזיקלית המתגלמת בחומר, השפה המנטלית המתגלמת בדמיון, השפה הפרטית והתרבותית שהיא שפה קולקטיבית, יוצרות מציאות ולא מתארת מציאות (ויטגנשטין). המילים מלבישות על המציאות, על התרבות ועל החברה מלבושים המגדירים את תפיסתנו, אך מונעות מאיתנו לראות פוטנציאל שהוא מעבר למוכר ולידוע.

 

על-כן, שינוי מציאות = שינוי תודעה = שינוי מחשבות = שינוי שפה!!!

 

מכאן שהאתגר האבולוציוני של ההורות החדשה:

  1. להיות אמיצים להמית את ההכחשה, את הפחד, את הבושה ולצאת אל האור.
  2. לפגוש את הכאב ממקום של ידיעת האמת (ילדים גלקטיים הם הזמנה הדדית בין האם לילד).
  3. להפסיק להפריע לנתיבו של הילד. להפסיק לרצות לתקן אותו במקום לאפשר לו להיות.
  4. להיות במסגרות של שווים.
  5. לפתח מהות ניטראלית במקום להתמקד בפיתוח IQ או EQ.
  6. להתנהל עם הילדים הגלקטיים ממהות בינת הלב בלי הצורך להיות מורה לחינוך מיוחד.
  7. לנהל מתח עדין בין חופש הרצון של הילד לבין גבולות (חופש תמיד בא לידי ביטוי בתוך תלות הדדית).
  8. לפנות מקום לתקשורת אחרת...הדהוד הדדי. הילד לא במרכז.
חפש באתר

טואול - בניית אתרים