שיר:
בריאה/ גבריאלה 

אֲנִי
הָאַגָּדָה אוֹתָהּ חָלַמְתָּ,
והַזֹּהַר הַצְּפוֹנִי בִּבְרִיאָתְךָ.

בִּמְנוּחַת הַשֶּׁקֶט הַדָּלוּחַ
מְעַרְבֶּלֶת אֶת רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם -
נוֹשֶׁפֶת, נוֹשֶׁמֶת חָצָץ
הַמִּתְפּוֹרֵר מִסַּלְעֵי הַגִּיר
של נִשְׁמַת אַפְּךָ,
לְעֵבֶר חֲלָצֶיךָ.

קְרוּעָה מִנְּשִׁימוֹתֶיךָ
שֶׁנֶּחֶלְצוּ מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹתֶיךָ,
סוֹפֶרֶת רַכּוּיוֹת שֶׁשָּׂרְדוּ
לְשַּׁמְרָן לְרִקּוּד שֶׁל מָחָר.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים