סיפור תלמודי:
הרוחות המשוחחות/ מתוך תלמוד בבלי  מסכת ברכות


מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁנָּתַן דֵּינָר לְעָנִי בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת

 

וְהִקְנִיטַתּוּ אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת,

 

וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ לְזוֹ.

 

אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם

 

וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מָה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם.

 

אָמְרָה לה חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, אֵינִי יְכוֹלָה, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים;

 

אֶלָּא לְכִי אַתְּ, וּמָה שֶׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי.

 

הָלְכָה הִיא וְשָׁטָה וּבָאָה,

 

וְאָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מָה שָׁמַעְתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד?

 

אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי שֶׁכָּל הַזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה – בָּרָד מַלְקֶה אוֹתוֹ.

 

הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה;

 

שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה, שֶׁלּוֹ לא לָקָה.

 

 

 

לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת

 

וְשָׁמַע אוֹתָן שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ.

 

אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ: בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם

 

וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מָה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם.

 

אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָךְ

 

"אֵינִי יְכוֹלָה, שֶׁאֲנִי קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים"?!

 

אֶלָּא לְכִי אַתְּ, וּמָה שֶׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בּוֹאִי וְאִמְרִי לִי.

 

הָלְכָה וְשָׁטָה וּבָאָה.

 

אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי, מָה שָׁמַעְתְּ מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד?

 

אָמְרָה לָהּ: שָׁמַעְתִּי, שֶׁכָּל הָזּוֹרֵעַ בִּרְבִיעָה שְׁנִיָּה שִׁדָּפוֹן מַלְקֶה אוֹתוֹ.

 

הָלַךְ הוּא וְזָרַע בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה;

 

שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלּוֹ לא נִשְׁדַּף.

 

 

 

אָמְרָה לו אִשְׁתּוֹ: מִפְּנֵי מָה אֶשְׁתָּקַד שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָקָה וְשֶׁלְּךָ לֹא לָקָה,

 

וְעַכְשָׁו שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִשְׁדַּף וְשֶׁלְּךָ לא נִשְׁדַּף?

 

סָח לָהּ כָּל הָדְּבָרִים הַלָּלוּ.

 

 

 

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁנָּפְלָה קְטָטָה

 

בֵּין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד וּבֵין אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ רִיבָה.

 

אָמְרָה לָהּ: לְכִי וְאַרְאֵךְ בִּתֵּךְ שֶׁהִיא קְבוּרָה בְּמַחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים.

 

לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת הָלַךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת

 

וְשָׁמַע אוֹתָן רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ.

 

אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, בּוֹאִי וְנָשׁוּט בָּעוֹלָם

 

וְנִשְׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד מָה פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם.

 

אָמְרָה לָהּ: חֲבֶרְתִּי, הַנִּיחִינִי, דְּבָרִים שֶׁבֵּינִי לְבֵינֵךְ כְּבָר נִשְׁמְעוּ בֵּין הַחַיִּים!

חפש באתר

טואול - בניית אתרים