רשימה:
צוואה על אופניים/שמחה סיאני


אנו ניצבים בפתח ימי חודש אלול, שחכמינו נתנו בו סימן: "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים פרק ו', ג).

חודש אלול מכונה גם "חודש הרחמים והסליחות". ימים של חשבון נפש, של תפילה, מחילה וסליחה. בימים אלה, אנשים מקיימים ימי תשובה, כדי להיכתב ולהיחתם בספר החיים לטובה!

לעיתים נדמה לכם, שאם תצומו ותתפללו מן השפה ולחוץ, תצעקו אל בורא עולם: "חטאנו, עווינו, פשענו...", יכופרו לכם כל עוונותיכם. ובכן, טעות בידכם רעיי. אם לא תתפללו בכוונה גדולה, כל אחד על פי דרכו, תיוותרו עם כול החטאים והעוונות שלכם משנה שעברה. בגד צח ולבן לא יכסה את נשמותיכם ממעל, ותיכנסו לשנה החדשה עם בגד מוכתם בכתמים שחורים.

הכתמים השחורים על בגד צחור מזכירים לי את סיפורה של "חנה'לה ושמלת השבת" שסיפרה לי אמי, אף היא חנה, בילדותי. חנה'לה הקטנה לבשה את שמלת השבת הלבנה שתפרה לה אימא, וכשיצאה מחוץ לביתה בערב, הבחינה בזקן הנושא על גבו שק פחמים כבד. מיד נחלצה לסייע ועזרה לו לשאת את שק הפחמים. חנה'לה שמחה לעשות זאת אך אויה, כל שמלתה הלבנה הוכתמה בכתמי פחם שחורים, והיא פרצה בבכי מר. מה תעשה עתה? ואיך אמה תגיב כשתראה את שמלת השבת החדשה שלה מוכתמת? הירח עקב אחריה, ראה כשעזרה לזקן וגם ראה את דמעות צערה.  והנה, כבמטה קסם, הוא הפך את כל כתמי הפחם השחורים שעל שמלתה, לכתמי אור זוהרים!

במקרה שלכם, קרני הירח לא ילבינו את כתמי חטאיכם כפי  שהלבינו את שמלתה של חנה'לה הקטנה...ואף השנה החדשה תסתיר אורה מפניכם. לכן, שומה על כולנו, לשאת תפילה בכוונה שלימה שתבוא מתוך הלב באמת, ואז תקבל את פנינו שנת תש"פ בבריאות, בשמחה ובבשורות טובות!

על סף המוות

מה הביא אותי לכתוב לכם את הקטע הקודם, והלא אני לא רבנית ולא דתית, אלא יהודייה מן המניין המאמינה בבורא עולם כמו רבים מאתנו. הסיבה שאני כותבת על 'תפילה בכוונה' ועל הכאה על חטא היא, כי אני מאמינה שכל אחד, כמוני, רוצה "לנקות שולחן", להיכנס לשנה החדשה ברגל ימין ובתקווה,         ששנת תש"פ תהיה הרבה יותר מוצלחת ורבת הישגים מקודמתה, וגם משום המקרה שקרה לי לפני שבוע.

היום יום שישי, וכדרכי ביום זה אני יוצאת לקניות, לפגישה עם חברים ב"מושבה הגרמנית" בירושלים, מקום מגוריי, ורצה לצפות בסרט של שעה                     14:00 בסינמטק.

והנה, בצאתי מפתח הבניין, ראיתי את שכנתי וארבעת ילדיה הקטנים בגינה הקטנה שבקדמת בנייננו והיא קוראת מתוך דף שאחזה בידה. כשראתה אותי, הצביעה על זוג אופניים לילדים שעמדו בחצר, (אופניים תלת אופן מברזל, כמו שמכרו פעם, צבועים בלבן) ואמרה: "תראי מה מצאתי מודבק על האופניים האלה", והושיטה לי את דף הנייר. נטלתי את הדף מידה, דף שורות, כמו נתלש ממחברת, שעליו נכתב דבר מה בעט אדום ובכתב גדול. קראתי ונפעמתי!

על הנייר היה כתוב:

         יום חמישי

אופניים אלה נלקחו מכאן לפני מספר שנים ע"י אישה קשת-יום.

לפני מספר ימים היא נפטרה, ולבקשתה – החזרנו אותם לכאן.

תודה וסליחה.

"מה אני אעשה עם האופניים האלה?", שאלה שכנתי, "והרי קניתי לילדים אופניים קטנים מפלסטיק ואין להם צורך באופניים האלה".

השבתי לה, תוך שאני מנופפת את דף הנייר מול פניה: "האישה קשת היום הזאת נתנה לנו כמעין צוואה. על סף המוות היא לא שכחה את המעשה שעשתה, כיפרה על עוונה והחזירה את האופניים אלינו, לחצר משם לקחה אותם.  שומה עלינו להשתמש בהם ושילדייך וילדיי השכנים ייהנו מהם".

כך אמרתי וחשבתי בלבי, מי יודע באיזה מצב נמצאה האישה הזאת באותה עת שלקחה את האופניים.  לכמה אומץ נזקקה לפתוח את השער, להיכנס לגינה לא לה, לקחת את האופניים ולשאת אותם עד ביתה. האם לקחה אותם לאור יום, או בחשאי כשירד הערב? האם לא פחדה שמא יראו אותה השכנים, עוברי אורח, יביישו אותה ויקראו לה "גנבה" ואולי יקראו למשטרה?

ועוד המשכתי בהרהוריי על אותה אישה קשת-יום. אולי לבנה/נכדה היה יום הולדת ולא היה לה כסף לקנות לו אופניים, כמו שקנו לחברו, וזו הסיבה שהסתכנה להיכנס לתחום פרטי וליטול אותם?...

אל תחשדו בי, רעיי, שאני מצדיקה מעשים כאלו, אך המעשים שלנו הם הריאקציה של נסיבות חיינו. אנו צריכים להשתדל לדון אדם לכף זכות ואסור לדון אותו לכף חובה עד שלא הגענו למקומו. אין לדעת מה הוא עבר כדי שיגיע לכדי מעשה כזה.

והנה, הלכה האישה לעולמה והחטא שחטאה לפני שנים רבות רבץ על מצפונה. בחייה, אני משערת, לא סיפרה לאיש על המעשה. אך עתה, על ערש דווי, כשהיא על סף המוות, היה לה האומץ להודות בחטאה ולהשאיר כמעין צוואה אחריה: להשיב את האופניים למקום ממנו לקחה אותם בלי רשות! היא לא רצתה ללכת בדרך כל הארץ עם בגד המוכתם בכתמים שחורים על נשמתה. על ידי כך, שצוותה להשיב את האופניים לבעליהם, יצאה מן העולם נקייה וצחה. בטוחני שהתקבלה בשמיים בסבר פנים יפות וכופר עוונה, כי ידוע, שהחוזרים בתשובה, מקומם גבוה ממקומם של צדיקים גמורים!

וגם אנו, כדאי שנמרק את חטאינו בתפילה, במחילה ובאהבת חינם והכול מתוך כוונת אמת, כוונה שבלב.

אני מאחלת לכם ולב"ב, שנה טובה ומבורכת

 ושתהיה שנה פורייה!

 

 

 

 

 

 

 

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים