שיר:
עוֹד מְעַט…/ יעקב ברזילי 

                                                                               לנכדתי כרמל

 

נֶכְדָּתִי הַקְּטָנָּה סִפְּרָה לִי בְּהִתְלַהֲבוּת

שֶׁהָיָה לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת

שָׁאַלְתִּי – "מָתַי?"

"עוֹד מְעַט" – הִיא עָנְתָה

"וּמָתַי זֶה עוֹד מְעַט?" – הִתְעַקַּשְׁתִּי

"אֶתְמוֹל" – אָמְרָה

כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ הִיא שָׁאֲלָה:

"סַבָּא מָתַי תָּבוֹא אֵלַי עוֹד פַּעַם?"

"אֲנִי אָבוֹא" – הִבְטַחְתִּי

"אֲבָל מָתַי סַבָּא?"

"בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר"

"יֵשׁ!!!" -  שָׁאֲגָה בִּמְלֹא גְּרוֹנָהּ

וְהֵחֵלָה קוֹפֶצֶת גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ

כְּמִי שֶׁמְּקַפֵּץ בִּטְרַמְפּוֹלִינָה.

 

 

                                                                               
חפש באתר

טואול - בניית אתרים