על יוסי אלפנט/ דני אדלסון

"כשאני יושב מסדר חיים אז הכל נראה כמו חלום מזדהה עם עצמי על נושא דימיוני ארוך" מתוך השיר "סדר יום", 28 שנה למותו בטרם עת מדום לב של יוסי אלפנט ז"ל, אחד המוזיקאים הכי מעניינים משפיעים וחשובים ברוק הישראלי של תחילת שנות ה 80. אלפנט נולד ב 25 ביולי, 1959 ברמת-גן. בגיל 14 אובחן כחולה לב ונאסר עליו לבצע פעילות גופנית. הגיטרה והמוסיקה היו בשבילו בריחה מחיים לא קלים ופשוטים מאווירה לא פשוטה שהייתה בבית כשהוריו התגרשו כשהיה בן 8 הגיל שבו החל לנגן בגיטרה.   בתחילת שנות ה-80, לאחר שירותו בצה"ל כמתנדב עבר להתגורר עם כמה חברים בכרכור והקים את להקת "Undertaker Contractor" הלהקה שרה שירי פוסט-פאנק באנגלית שהושפעו בעיקר מלהקת "ג'וי דיוויז'ן", היצירה המשמעותית הראשונה בחייו של אלפנט היה ההרכב שהקים ביחד עם שותפו המוזיקלי בתחילת דרכו המתופף עופר הררי "להקה רטורית" שהייתה אחת הלהקות הטובות של הגל החדש הישראלי בתחילת שנות ה 80 והופיעה במועדונים הנחשבים באותה תקופה בת"א "מועדון הפינגווין" ו"קולנוע דן". "להקה רטורית" הקליטה מיני-אלבום ב-1983, במימון עצמי הסינגל המוביל שלו היה אחד השירים הישראליים הגדולים של שנות ה-80, "סדר יום" 
להאזנה לחצו כאן:

 
כמעט כל המרכיבים שהפכו את אלפנט למוסיקאי ענק נמצאים בשיר הזה. יש בו תפירה עילאית בין הכלים השונים ניגוד בין שירה זורקת להקפדה פדנטית על כל פרט וסאונד אישי מדהים שמתחבר לפופ הלועזי העדכני של התקופה וכמובן סולו גיטרה נצחי שמורכב משני תווים בלבד. אלפנט פשוט חי ושמע את המוסיקה בתוך הראש שלו וידע איזה אלמנטים יבוצעו מהתופים ועד לצלילי הבס והגיטרה שיתנגנו בקצב הנכון בתוך השיר. אבל בישראל של אותה תקופה אנשים לא הבינו את המוסיקה שלו והיא לא הגיעה לשום מקום אלפנט היה מתוסכל מזה והבריחה שלו הייתה אל הסמים, בסוף 1984 נסע אלפנט לניו יורק שם הקליט תחת השם "חדר 101" (מקור השם בספר "1984" מאת ג'ורג' אורוול) בארצות הברית כינה את עצמו "Why elephant" ("למה פיל?") אך ניו יורק קשה ואלפנט לא ידע מה לעשות הוא אמנם הקליט כמה שירים באנגלית אך לא נתנו לו להופיע בפאבים ובסופי שבוע מכר חולצות בשוקים אבל את הכסף שהוא הרוויח הוא הוציא על הסמים הוא היה בודד ומדוכא וההתמכרות לסמים כבדים החלה שם.  

 

  "חייב לצאת חייב לזוז" השנים המרכזיות שבהן אלפנט פעל היו בין 1986 ל-1991. בדיוק פרק הזמן שבו הרוק הישראלי זכה לתחייה מפעימה, בשנת 1986 חזר יוסי לארץ והתחבר אל אהוד בנאי שאותו הכיר עוד מימי כרכור, בנאי כבן למשפחה המפורסמת נחשב אז כחריג, אחרי ניסיונות כושלים להשתלב בסצנה המוזיקלית המקומית בזמן שבני דודיו הצעירים ממנו יובל ומאיר כבר הוציאו אלבומים וזכו להכרה. אלפנט הצטרף אליו להרכב הפליטים ונהפך למנהל המוסיקלי של הלהקה, שהשתפשפה בהופעות באופרת הרוק "מאמי" שביים הלל מיטלפונקט, הקשר בין אהוד ליוסי היה מבוסס על הערכה, חיבה וסקרנות הדדית. אמנם שניהם באו מקצוות שונים של הסקאלה המוסיקלית אהוד בחר ביוסי, חסר הניסיון אז בהפקה מוזיקלית להפיק את אלבומו הבכורה, בשנת 1987 יצרו במשותף אהוד בנאי ויוסי אלפנט עם הרכב הפליטים את אחד האלבומים המכוננים במוסיקה הישראלית "אהוד בנאי והפליטים" קלאסיקה על-זמנית שממשיך לנסוע איתנו עד היום. זה אלבום שידע לספר היטב את הלך הרוח במדינה באותה תקופה, מקיפוח האוכלוסיות האתיופיות, הכיבוש בעזה תקווה לחיים אחרים. הן בקעו מגרונו של בנאי דרך הגיטרה של אלפנט, התופים של ז'אן ז'אק גולדברג, הבס של גיל סמטנה וכלי ההקשה של נועם זייד הלוי. אלפנט ידע ליצור סאונד וצליל מקורי וייחודי לו. לקלאסיקות כמו "עיר מקלט" דו-קרב הגיטרות המפורסם בסוף השיר בין בנאי לאלפנט שנפתח בקריאה המיתולוגית "לך אלפנט!" היה ונשאר רגע מכונן ברוק הישראלי', "עבודה שחורה" "עגל הזהב" ו"זמנך עבר".

התפקידים של אלפנט בשירים האלה היו גאוניים שהחזיקו את כל השיר. הייאוש והכעס הם הלחם והזיעה של התקליט המושלם הזה באקלים התרבותי של ישראל מודל 87. "אהוד בנאי והפליטים" הוא גם אלבום הנשמה של אלפנט. הוא השקיע בעשרת השירים את כל כולו מתוך ידיעה שמשהו טוב הולך להיות כאן, משהו חדש מחאתי וזועם,. אלפנט היה האיש הנכון בזמן ובמקום הנכון להביא את אהוד בנאי אל לב המיינסטרים וכמה נכון האלבום הזה נשמע גם כיום, לאלפנט הייתה אש ומסירות נפש למוזיקה הוא היה רב אמן וצייר של צלילים ומיתג את עצמו כרוקר האולטימטיבי גיבור גיטרה שחי על הקצה בהרגשה שאין לו הרבה זמן לחיות אז לפחות לנצל את המקסימום בזמן שנשאר, הלוק הלא מגולח. רזה, עם הטבעות והמכנסיים השחורים הסיגריה הדולקת בפה החולצות הקרועות והעמידה המרושלת על הבמה עם הגיטרה התלויה ברישול מתחת לקו המפשעה והתסרוקת הפאנקיסטית וכמובן.התמכרויות קשות לסמים ההצלחה עם האלבום של בנאי הפך אותו לנגן ומפיק מבוקש במוזיקה הישראלית, בין השאר הוא ניגן עם 'פורטיסחרוף' באלבום סיפורים מהקופסא. הפיק אלבומים לורד קלפטר, ובשנה שלפני מותו הפיק ללהקת החברים של נטאשה את האלבום "שינויים בהרגלי הצריחה" אלבומם המצליח ביותר שבו אלפנט הפתיע בפן של רגישות ויופי וסייע בכתיבה ובקולות רקע, הוא נפטר חודשיים לפני שיצא האלבום, החברים של נטאשה הקדישו לו את השיר הקצרצר באלבום שנכנס אחרי מותו "כמעט אופטימי", שמתמצת במעט את חייו במילים: "עם רדת החושך / הסבל, הקושי / עלו לשמים...". 

 

 "פתאום היא הולכת, היא לא מבינה שאצלי שום דבר לא נגמר בכלל לא חשבה שאני מהסוג שנשבר עכשיו היא איננה, עכשיו היא ישנה אצל מישהו אחר היא אמת " אלפנט היה גם כותב שירים מעולה ואת זה נוטים לשכוח עם פירוק השותפות עם אהוד בנאי הוא חזר להרכב בתחילת דרכו 'להקה רטורית' והקליט בשנת 1988 את את שירו הידוע והפואטי "איך כש..." כשכתב לאשתו דאז, עדנה דה בר. יש מעט מאוד שורות רוקנרוליות בעברית ובשיר הזה מופיע אחד המשפטים הגדולים של המוסיקה הישראלית "אני בשבילה חייתי בשבילה אני מת" להאזנה לשיר לחצו כאן: 

אולי בגלל מחלת הלב שלו וההתמכרות לסמים שקצת עזרו לו לא להרגיש את הכאבים של הלב הבדידות והמוות הציצו כמעט מכל פינה בשירים שכתב אחד החזקים היה "באים אותך לקחת" (סוסים), "כן זה אני זורם לאט בתוך העור רוצה לצרוח ואולי זה יעזור הוא משכנע מצויין כן בהחלט  הוא ריק מתוכן המצפון שלו שקט והבדידות כן, אומרת שוב שהנה הם באים אותך לקחת"

 

במילותיו של אלפנט עצמו שפורסמו זמן קצר אחרי מותו הוא כתב: "עשר שנים למדתי שבמוות אין שום רומנטי! המוות הוא מוות! הוא קיים, הוא מגיע ויש לו את הזמן שלו. בהתחברות אליו, בידידות עמו, בקרבה, אין שום רומנטי. ישנה האווילות, צרות המוח, המחשבה המעוותת, העקומה.שהרי מנגד ישנם החיים בהם טמונה הרומנטיקה. ביום יום הוא נוצץ ולא אפור, בלהביא ילדים, בלגדל אותם, בלגדול בעצמך, לאכול, לשתות, לזיין, להשתכר ולהשתטות מפעם לפעם, אני מודה לאל שאחרי עשר שנים אני כותב את ה'בנאליה' הזו מהצד של החיים, ולא מהצד ה'רומנטי' ההוא, כשמר מוות הוא חבר. ובכן, הוא לא, והוא יגיע",  

"היה טוב היה יוסי" שר חברו ברי סחרוף בלהיט "כמה יוסי" ב-6 לספטמבר 1991 אלפנט מת מדום לב בגיל 32. כמו רוקר אמיתי מחובר בכל נימיו לדיסטורשן, נפרד מהחיים באמצע הופעה במועדון "לוגוס" בת"א, הוא התארח בהופעה של להקת "ויילד קרוז" סיבת המוות נגרמה מדום לב אבל אין ספק שהסמים שצרך בקביעות במשך שנים קצת זירזו את מותו, בשנה וחצי האחרונים לחייו היה בן זוגה של נעמי גולדנר אם בתו יסמין שהיתה בת שלושה חודשים כשהוא מת. אלפנט לא הוציא אלבום אולפן שלם כסולן לאחר מותו הוציא יואב שדמה אלבום עם שיריו של יוסי אלפנט בהפקת "נענע דיסק" אלפנט היה מוסיקאי בכל רמח איבריו עיקר חשיבותו והשפעתו היו דווקא מאחורי הקלעים. כמפיק מוזיקלי,וגם כמנטור ומקור השראה למוסיקאים רבים ברוק הישראלי,  אין ספק ש-28 השנים שחלפו מאז שאלפנט לא פה יכלו להישמע טוב יותר אם הוא עדיין היה פה והוא השאיר חלל מוזיקלי גדול, אבל גם השאיר נגיעות מכל דבר יפה שעשה. דני אדלסון שדרן רדיו ועורך מוזיקלי.

 

עורך מדור מוזיקה בכיוון הרוח - שחר כהן


ליצירת קשר: www.scmusic.co.il
פייסבוק: www.facebook.com/shahar.music
חפש באתר

טואול - בניית אתרים