פסטיבל סיפורים ירושלמים במוזיאון חצר היישוב הישן/ בלפור חקק

 

 

מוזיאון חצר היישוב הישן בעיר העתיקה בירושלים מַנעים את ימיהם של תושבי ירושלים באירועים ססגוניים המציגים את ירושלים של פעם. לא פלא שבקְהל המבקרים ניתן היה לראות גם אורחים מֵערים אחרות (כולל מהצפון), שלא החמיצו הזדמנות לעלות לרגל, לגור כל המשפחה במָלון ולהגיע לאירועי הסיפורים... זו מחמאה אמיתית לאוצרת של המוזיאון אורה פיקל –צברי ולבמאי של אירועי הסיפורים, חביב מזרחי.

האירוע התפרס על ארבעה ימים רצופים (שני- רביעי): 12-15 באוגוסט 2019. ביום שני התקיים מופע הפתיחה, שבו נכחו האריות שבחבורה: שוקי בן עמי, דויד מונשיין ויהודה עצבה- שסיפרו על משְׂחקי ילדות , כשעוד זכינו לחוות ילדות של  פעם, על השָׂפה הירושלמית המיוחדת וה"טיפוסים" שהסתובבו בירושלים הישנה. הכול סופר בצורה שובבה וממזרית, והליווי המוזיקלי היה של מאיר ברבי.

בערבו של אותו יום התקיים סיור תיאטרלי שהשתתפו בו מספר שחקנים לאורך המסלול. למדנו על אלגרה שהצפינה עָלים של פיגם (רוּדה) מתחת למיטה של בתה פלורה, ביום חופתה. על המקובל מכפר השילוח שנקרא לגרש שדים שטלטלו את חייהם של התושבים. על חַמסה, עַפצה, שינֵי שום ושאר סגולות לשמירה מן המזיקים. מתברר שרק ירושלמים יודעים איך להישמר משדים ומזיקים, לכן מומלץ לאנשי השפלה לבוא מדי פעם ולשמוע מחכמי הסוד והפולקלור איך לעשות מה ולמה.

.

ביום שלישי, 13.8.19, הוקרנו סרטונים מאתר "מספֵּר" של יהודה עצבה, אחד מגדולי המספרים העממיים, שאף פרסם את הספר " מאאתיים", אוסף של סיפורי עם ירושלמים. הופיע אז שלמה צוברי, מספר מוזיקלי, המלווה את סיפוריו באקורדיאון. אחר כך נדד הקהל בתוך המוזיאון בעקבות דמויות שהיו חלק מן התיאטרון הירושלמי בבימויו של חביב מזרחי. הופיעה שמחה סיאני, מספרת עממית, המגדירה את עצמה "אשתו של מתושלח", כדי להעיד על עתיקותם של הסיפורים שלה. ואז מתברר שגם רַב הוא חלק מצוות מספרי הסיפורים של המוזיאון. לא פעם נכחתי בהופעותיו של הרב ישראל גליס, שגם מדריך לא פעם סיורים וגם כָּתב על שכונות  ירושלים. הוא סיפר סיפורי משפחות. הופיע גם כוכב-על בסיפורים גם באמצעי התקשורת האלקטרונית, ג'קי לוי. וכשהוא סיפר, נשמעו צחוקים עד הכנסיה הארמנית. מזל שהבישוף לא הפסיק את המיסה שהתקיימה אז.

ביום רביעי, 14.8.19 הוקסמתי מן התיאטרון של הדמויות. נגן העוּד אשריקו מזרחי (שחקן אלעד משה), המספר סיפור מוזיקלי, שכלי הנגינה שלו הוא המוטיב לאורך כל הסיפור. ואז נקלע למקום העגלון (השחקן תום צדקה), שמספר את הווי העגלונים בירושלים טרם רכֶּבת יפו- ירושלים. שוב שמענו איך העגלון בעליות של מוצא היה מבקש מהנוסעים לרדת ולדחוף את העגלה, משום "צער בעלי חיים", ממש רחמנות על הסוסים...

החזן נכנס אז להזמין אותנו להתפלל בביכ"נ האר"י, חלק מן המוזיאון (לפי המסורת האר"י הקדוש נולד בבית זה בירושלים). בבית הכנסת סיפר החזן (השחקן אבי אופיר, נין של ר' ישעיהו ברדקי, החזן של "החורבה") את ילדותו כילד שעבר תהליך חניכה ארוך עד שהפך לחזן, כמצופה ממנו במסורת המשפחתית. סיפור מרגש מאוד, על העברת התפקיד מן החזן הזקן, אל ילד צעיר שמקבל את התפקיד ביום כיפור ממש בתפילת 'כל נדרי', כשהחזן הזקן אפסו כוחותיו ואין בו עוד כוח להתפלל את התפילה הקדושה ביותר. משם נדדנו כולנו בעקבות פלומבה, שהיא מגרשת שדים ומגינה גם על היולדות הצפויות לקטרוגים של לילית, מלכת השדים. עמדנו במוזיאון בחדר היולדת, ושם סיפרה לנו פלומבה (השחקנית דניאל צדקה) על סיפורי השדים ואיך היא מסייעת לירושלמים במצוקותיהם וגם מחזירה אהבות קודמות...

המספרת שמחה סיאני הופיעה אז, סיפרה על ילדותה בירושלים בשכונת "נחלת צבי"- שכונה תימנית בלב שכונת "מאה שערים".היא סיפרה איך אביהָ, שהיה מקובל, היה מֵקים אותה משנתה  כילדה ומלמד אותה תורה, וגם מלמד אותה להיות דור רביעי של מספרי סיפורים. ובירושלים  של פעם, שלא היו ניירות טואלט היא סיפרה איך אמא שלה גזרה את עיתוני ג'רוזלם פוסט, של הבית בו שימשה עוזרת בית, ועשתה מהם  ניירות טואלט גזורים ומסודרים לשימוש...

ביום חמישי שוב הופיעו המספרים הכוכבים של הפסטיבל הזה, שכולו חן וקסם. הצחוקים של אירוע הסיפורים במוזיואון  הגיעו עד שער יפו. גם בשער יפו עוד שמעתי איך הצחוקים מתגלגלים לשם.

אילו היו שם העגלונים, הסוסים היו עוצרים את דהרתם מן הצחוקים שהתגלגלו לשם ממוזיאון חצר היישוב הישן.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים