סקירת הסרט פריזיטים/ מארי רוזנבלום

פרזיטים, בימוי: הינו בונג ג'ון 132 דקות

סרט קוריאני, 2019, הבמאי: הינו בונג ג'ון , שחקנים:  קאנג הו סונג, ווק שיק צ'ווי, סון קיוולי.

הסרט זכה בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן. נחשב ללהיט קולנועי שהתקבל בתשואות הקהל לכל משך ההקרנה. נרכש בכל רחבי העולם, שובר קופות בקוריאה, אוסטרליה וצרפת. בדרכו להיות סרט פולחן המצליח ביותר מאז "ספרות זולה".

זוהי דרמה קומית המציגה את סיפורה של משפחה ענייה, שכל אחד מבניה מסתנן בתורו לאחוזתה של משפחה עשירה, עד שמגיע הטוויסט. הכל מסתבך והפרזיטים נסחפים  אל מערבולת שרק הדמיון יכול להיסחף לשם.

זוהי סאטירה חברתית מושחזת, לטעמי מושחזת מדי, המטפלת בבעיות חברתיות, ודרכי הרוע. 

נאמר על  הבמאי בונג ג'ון שהוא וירטואוז, יצירת פאר עצומה ומהנה, קומדיה מעולה ומותחן מבריק, גאוני ומלא הפתעות. 

כן בהחלט הוא מסקרן, שונה, נועז.

אני נותרתי עם פליאה על מחיאות הכפיים במהלך ההקרנה ובסיומה. נלחמתי עם עצמי להישאר עד סוף הקרנת הבכורה. נשארתי.

ההתמודדות עם הרע, התפתחות הרע, תוצאות הרע הן ממרכיבי הסרט.

 

הפסיכולוג סיימון ברון כהן בספרו "מדע הרע" , שיצא לאור לפני ארבע שנים,

 נותן תשובה ברורה: מה שנמחק בתוכם של אנשים אלו היא היכולת לראות את האחר.

סימון בארון כהן, פסיכולוג בריטי, מספר על כך ששמע בגיל שבע לראשונה מאביו על השואה ועל אכזריותם של הנאצים לא יכול היה להימנע מלחשוב על כך ושלאחר מכן בבית הספר לרפואה למד על ניסיונות אכזרים של רופאים נאצים. הוא מספר שמאז אינו מפסיק לשאול את עצמו מה עומד מאחורי הרוע האנושי. בארון כהן מסביר כי התשובה השגורה "אלו הם אנשים רעים" אינה מספקת אותו. כמו גרוסמן הוא שואל מה צריך לקרות בנפש של אדם כזה כדי . יעשה מעשים נוראיים.

התשובה של בארון כהן היא שאנשים אלו הופכים את האחר מסובייקט לאובייקט. התהליך קשור לכשל ביכולת האמפטית של אנשים. ברון כהן רואה באי היכולת לאמפטיה נטייה אישיותית, מולדת עם בסיס מוחי ידוע –הוא גם מציע שהדבר מאפיין יותר את המוח הגברי.

תשובתו אינה מספקת, אינה עוזרת לי להבין את הרוע שיש בכולנו במידה שונה.

ולמה אני ממשיכה לדון בנושא מעבר לסרט זה?

כי סרט זה התקשר במוחי מיד עם תחילתו הצגה שראיתי יום קודם בתיאטרון הבימה "מאחורי הגדר" עפ"י חיים נחמן ביאליק בהשתתפותה הנפלאה של ליא קניג הנפלאה, האחת ויחידה.

סיפור התבגרות של השניים, זוג ילדים,  במזרח אירופה במאה ה-19  ובמרכזו כיסופי הגוף והנפש, בגידה ובריחה ומעל לכל, האשלייה האכזרית של הנעורים והבגרות מול שנאה רוע וצרות עין.

אחת השאלות שעולות מהמחזה היא מה קורה כשהמהגרים הופכים לאדוני הבית. “המחזה מתרחש בשכונה יהודית סגורה וביאליק מדבר בצורה חריפה ולא מתפשרת על הרגע שבו המהגר הזר הופך לבעל הבית. המחזה מתאר מצב חריג, כשבתוך החברה האוקראינית היהודים הם בעלי הבית ויש אישה אחת שנשארת לגור שם, ומה זה עושה לה."

 

רוע. רוע. רוע.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים