צילום: לאה אינגבר 
פסטיבל הבארוק בירושלים/ שמחה סיאני

חגיגה מיוחדת במינה   התרחשה באודיטוריום י.מ.ק.א. הבינלאומית בירושלים.

לעיני כולנו הופיעה מקהלת קולגיום קורו מוזיצ'י, שבאה ארצה מריגה, כוכביה מרשימים בהופעתם וזמריה מקצועיים להפליא. המקהלה ביצעה את היצירה "אסתר" מאת הנדל, על פי "מגילת אסתר", התקיימה בעברית ואף הוקלטה על ידי "קול המוסיקה". הוחלט, שהמקהלה לא תבצע את היצירה בבגדים תקופתיים.

הסולנים היו: מונטה מרטינסונה, סופרן - אסתר; טרזה גרטרה, סופרן - האישה הישראלית; סניאדזה קנפה, אלט – מרדכי; אנסיס בטינש, טנור – אחשוורוש; נריוס מסביצ'יוס, בס – המן.

מקהלת קולגיום קורו מוזיצ'י ריגה, נוסדה בשנת 2010 וביצעה בהצלחה מרובה את תפילות הערבית של מונטוורדי, שעודד את המנהל האמנותי, מריס קופצ'ס,  להמשיך ולגבש את הזמרים המובילים בלטביה. הוא עודד אותם לייצר קולקטיב חדש, המתמחה בביצוע יצירות מהרנסנס, מהבארוק ומהתקופה הקלאסית,  ושיחבור למקהלת קולגיוס קורו מוזיצ'י ריגה.

הזמרים במקהלה מקצועיים ביותר והרפרטואר שלה כולל את יצירות הבארוק הפופולאריות ביותר, כמו: הפסיונים של באך והנדל, מדריגלים של מונטוורדי ... לצד יצירות שנכתבו בתקופת הבארוק באזור לטביה.

זיכרון וכבוד

הפסטיבל התקיים בי.מ.ק.א. ירושלים, ובאתרים נוספים ברחבי ירושלים,   ומוקדש לזכרו של שמעון ביגלמן ז"ל, חבר הוועד המנהל של תזמורת הבארוק ירושלים, שהיה הראשון שהקים פסטיבל קולי-מקהלתי בירושלים.

הראשון בין הראשונים, הוא המנצח האמנותי – דוד שמר. פרופ' שמר הוא גם נגן צ'מבלו, מנצח, מורה ומנהלה האמנותי של תזמורת הבארוק בירושלים אותה הקים בשנת 1989, החוגגת יום הולדת 30 שנה! ושתוארה כ"אם כל הרכבי הבארוק בישראל".

פרופ' שמר, נעים הסבר, מופיע ומקליט באירופה ובארה"ב כסולן, כמוסיקאי קאמרי וכמנצח. הקלטתו לוואריאציות גולדברג של באך, זכתה לביקורות נלהבות של הקהל והמבקרים.  בשנה האחרונה הופיע באנגליה ובישראל בביצוע מכלול הסונטות לכינור מאת באך עם הכנר וולטר רייטר ובסתיו הקרוב, יעלה הקונצרט גם בבית באך באייזנאך, גרמניה. 

טובים השניים

גאורג פרידריך הנדל הוביל פעמיים את הסיפור על אודות אסתר ומרדכי והצלתם את העם היהודי מידי המן הרשע, ראשית בשנת 1718 ובשנת 1732. בשנים הללו חיבר שתי אורטוריות בעלות אותו השם ואותה העלילה, אך עם טקסט שונה. בשל כך הן משכו את תשומת לבן של קהילת יהודי פורטוגל באמסטרדם, שהצטיינה, בין היתר, בפעילות מוזיקלית העשירה שלה.

בני הקהילה הזמינו מהמשורר הרב יעקב רפאל סרוול, תרגום טקסט של האורטוריה מאת הנדל לעברית, והוא בחר קטעים מתוך שתי האורטוריות של הנדל ויצר ליברטו ייחודי, אך לא זהה לאף אחת משתי הגרסאות המקוריות.

המלחין, כריסטיאנו  ג'וזפה לידרטי, שהרבה לעבוד עם הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, כתב אורטוריה "אסתר" על פי הליברטו של סרוול. פרטיטורת האורטוריה אבדה ונתגלתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת על ידי המוסיקולוג פרופ' ישראל אדלר ז"ל. היא זכתה לביצוע הבכורה בעת המודרנית בשנת 2000 על ידי תזמורת הבארוק ירושלים. ובכל זאת, למרות יצירתו הכמעט קלאסית של לידרטי, היא אינה עומדת ביחס לסגולותיה של היצירה של הנדל. כשראה זאת המנצח ונגן הצ'מבלו שלו עד-אל, החליט לשזור את שתי האורטוריות ולחבר את הטקסט של סרוול עם יצירתו של הנדל. 

מחיאות הכפיים הממושכות מהרגיל של הקהל שנכח בקונצרט, העידו כאלף עדים שהמנצח שלו עד-אל הצליח ביצירתו! אולם י.מ.ק.א היפהפה בירושלים, רעד מקריאות "בראבו" ו"כל הכבוד" שנשלחו לעבר פרופ' דוד שמר, המנצח ונגן הצ'מבלו, לעבר תזמורת הבארוק שניגנה להפליא וכמובן קריאות הערכה לכוכבי הערב הסולנים ולחברי מקהלת קולגיום קורו מוזיצ'י ריגה. הקהל עמד על רגליו והמנצח והסולנים יצאו ונכנסו שוב ושוב לקדמת הבמה עם חיוכים מאוזן לאוזן. זרי פרחים הושמו בחיק כל אחד מהם, ואנשים נהרו לבמה לברכם ולשבחם על ביצוע השירה והנגינה.

עברית שפה קשה

אף אני נחפזתי ועליתי על הבמה וביקשתי ממר דניאל מניקר, מפיק הערב, שיציג אותי בפני הסולנים והוא שמח לעשות זאת. עמדתי בפניהם, כולם נרגשים, תמירים ויפים עם זרי פרחים בידיהם ומביטים בי בעיניים שואלות.

תחילה הצגתי את עצמי ואז שאלתי אותם (באנגלית): "אני מאד סקרנית לדעת, האם אתם יודעים לדבר בשפה העברית? ואם לא, כיצד שרתם כל כך יפה בעברית וללא שגיאה אחת!"

הם צחקו והשיבו לי אחד אחד וכולם ביחד: "איננו יודעים מילה אחת בעברית! כתבנו את הטקסט בשפתנו, ואם לא עשינו שגיאות, זו 'אשמת' המנצח שלנו,   פרופ' שמר, שישב עמנו שעות ולימד אותנו איך לבטא את המילים כהלכה. הכי קשה היה לנו לבטא את האות כ' (בלתי דגושה), ואז המנצח הצביע באצבעו על מקום מסוים בצוואר ולימד אותנו איך לבטא את המילה עם האות הזאת. עבדנו על כך רבות ובסופו של אימון, הצלחנו!"

"כן, ראיתי אותך, ופניתי ל'המן'– זמר הבס נריוס מסגיצ'יוס, יושב בודד על שפת הים ומתרגל את תפקידך". הוא חייך ואמר: "נכון, את צודקת, רק שם יכולתי לתרגל בשקט ולהתרכז".

מה עוד ראיתם בישראל שמצא חן בעיניכם?", שאלתי.

"התפעלנו מהאורנמנטים  שראינו כאן" (והתכוונה לעיטורים על הבניינים), אמרה 'האישה הישראלית', זמרת הסופרן היפהפייה סניאדזה קנפה. "זו הפעם השלישית שאנו מבקרים כאן בישראל", העירה 'מרדכי' – זמרת האלט סניאדזה קנפה בעלת התלתלים והעיניים הגדולות והאפורות. "והכי אהבנו לבקר בשוק השופע שלכם והמלא כל טוב", הוסיפה בהתפעלות 'אסתר', זמרת הסופרן מונטה מרטינסונה וחייכה חיוך מתוק. "... וגם אהבנו לאכול חומוס ופלאפל", אמר 'אחשוורוש' הטנור אנסיס בטינש, והוסיף: "ועכשיו אנחנו יכולים לבטא 'חומוס' כמו שצריך" וכולנו הצטרפנו לצחוקו.  

נפרדנו בלחיצת ידיים חמה ובהבטחה, להתראות בישראל בקרוב בקונצרט הבא!

 

 

 

 

 

 

חפש באתר

טואול - בניית אתרים